חטיבת תפעול ואחזקה

     צפון     

פיילוט מערכת פשוטה זולה ואמינה למדידה ושידור מפלס רציף בקידוח עמקא1 

כתב: אבי פטטרו

מה קיים היום?

מזה מספר שנים הותקנו בקידוחי אספקת המים מערכות המבוססות על אויר דחוס המאפשרות מעקב רציף של מפלס הקידוח ושידורו לבקרה.

המערכת מבוססת על אספקה רציפה של אויר דחוס לצינור מדידת המפלס.

במבחן המעשה בשטח, רוב המערכות לא פעילות, מהסיבות הבאות:

1.  דרוש מדחס בתחזוקה מלאה. – החלפת שמן, החלפת רצועות, ניקוז מים, בדיקה תקופתית של בודק מוסמך למיכלי לחץ
2.  בהרבה מקרים יש דליפות אויר המתגברות עם הזמן, בלאי המדחס גדל עד שמושבת
3.  המדחס מרעיש, לכן פעמים רבות המנוע נסגר ולא מחזיר לעבודה
4.  מדחסים שנגנבים
5.  הכיול דורש מיומנות רבה של כיוון בעזרת ברזי מחט
6. הכיול אובד בגלל אבק, תזוזות, שינוי בדליפות וכו'

מה חדש?

בהרבה מתקנים, בריכות ומאגרים  מנטרים מפלס רציף ע"י מתמר לחץ חשמלי, מתח נמוך, הנמצא בתוך המים.

מערכת זו נהוגה שנים רבות במקורות ובתעשייה בעולם.

השיטה פשוטה ,זולה, אמינה וכמעט ואינה דורשת תחזוקה.

ב"מקורות" מתכננים, זה זמן, ביחד עם רשות המים למדוד בשיטה זו גם את מפלסי הקידוחים,

אלא שהמתמרים התעשייתיים הנפוצים בשוק הינם בקוטר גדול להחדרה בצנרת מדידת המפלס הקיימת בקידוחים. לכן היא הופכת לרלוונטית לקידוחים חדשים או לקידוחים שיפורקו ויורכבו מחדש.

יוסי שיטרית וצוותו, ממחלקת פיקוד וקשר ביחידת העמקים, הצליח לאפיין ולמצוא מתמר שיתאים לקוטר לצינור המדידה הקיים בקידוחים. בשיטה זו ניתן למדוד את מפלס המים באופן רציף, פשוט וזול וזאת בכל קידוח שצינור המדידה בו תקין ולא מעוך או חסום. 

המתמר הותקן בקידוח עמקא1 לפני כחצי שנה. מפלס של מי התהום בקידוח משודר באופן רציף ללא תקלות ועדיין ללא תחזוקה נדרשת.

למערכת פוטנציאל רב לשימוש ב"מקורות", הן במעקב אחר מפלסי הקידוחים באזורים רגישים והן בבדיקת השפעות תפעול ושאיבה על מפלסי הקידוחים השונים. 

תחנת עינן - חידוש מערכת חשמל

כתב :דוד בן סימון

תחנת עינן ממוקמת על כביש 90, מערבית לאגמון החולה. 

בתחילת שנות ה- 50 עקב מיקומה הגיאוגרפי, למרגלות רמת גולן, שבעת הקמת התחנה היה בשליטה סורית, הוקמה התחנה בתוך מנהרה, במטרה להגן על ציוד השאיבה ולספק מים דרומה לראש פינה. תחנה זו עבדה עד אמצע שנות השמונים.

באמצע שנות ה- 70, עם הגעת תשתית החשמל של חח"י לאזור, ומעבר רמת הגולן לריבונות ישראל, הוקמה במקביל תחנת שאיבה מחוץ למנהרה שעובדת עד היום.

מערכת החשמל בתחנה נותנת מענה לתחנת שאיבה ושלושה קידוחים:

• קידוחי עינן 2,3,6 - המפיקים כ- 8 מלמ"ק בשנה
• תחנת עינן- ראש פינה - סונקת את מי הקידוחים לבריכת ראש פינה ממוקמת ברום של 323+ מ'. מבריכת ראש פינה מסופקים מי שתייה לכל אזור אצבע הגליל ולעיר צפת.

תחנת עינן עבדה עד לימים אלה במצבה המקורי, לרבות באמצעות מערכת החשמל, שפועלת מזה כ- 45 שנה ! עובדה זאת גרמה למחסור חמור בחלקי חילוף ללוחות החשמל ולירידה באמינות הציוד  (שנאים, מתנעים מ"ג, מנועים וכו'). לכן התקבלה החלטה להחליף את המערכת. בשל מורכבות הביצוע הנושא הוצא לפועל רק השנה. 

להלן הנתונים העיקריים:

• גודל חיבור – 85A מ"ג
• הספק מותקן – Kva 5500
• גנרטור גיבוי – 1280Kw  , 3Kv
• יח' שאיבה – עינן לראש פינה – 3X1250HP, 3Kv

                  קדוח עינן 2 -  400HP, 0.4Kv 

                  קדוח עינן 3 -  470HP, 0.4Kv 

                  קדוח עינן 6 -  485HP, 0.4Kv 

עקב חשיבות התחנה במערכת אספקת המים האזורית וחוסר היכולת להשבית את פעילותה גם בעונת החורף, העבודות התבצעו במקביל להפעלת התחנה, בהתאם לצריכת המים באיזור.

לאור האמור לעיל, הוקמה מערכת חשמל מקבילה, חדשה (חדר חשמל, לוחות מ"ג, לוחות מ"נ, שנאים, כבלי כוח ופיקוד, מתנעים וכו'), שהחליפה בהדרגה את המערכת הקיימת, בגיבוי דיזל גנרטור ומערכת החשמל הישנה, וזאת עד להשלמת ההפעלה המלאה של התחנה החדשה.

הפרויקט, שנוהל על ידי מחלקת הנדסת חשמל במרחב צפון, החל בשנת 2018 ובוצע על ידי שח"מ בסיוע יחידת הגליל. העבודות בשטח נמשכו כארבעה חודשים. עלות הפרויקט 4 מלש"ח.

מנהרת עינן – הוקמה באמצע שנות ה-50

לוחות החשמל הישנים בתחנת עינן – הוקמה באמצע שנות ה – 70

מערכת החשמל החדשה - 2019

מערכת החשמל החדשה - 2019

טורבינה במאגר תבור

כתבה: לינור רזניצקי- לירן, צילום: ליאור ליטבק 

מאגר תבור הממוקם במרחב הצפון, מהווה אחד ממאגרי "תשלובת הקישון" המספק מי קולחין לחקלאות. המאגר בנפח 1 מיליון מ"ק ובגובה פני קרקע ( 100+מ'). הוא  מתמלא בגרביטציה בעיקר במהלך עונת החורף מאיגום בריכת דברת שבגובה פני קרקע ( 190+ מ'). בעונת הקיץ תחנת מאגר תבור שואבת את המים מהמאגר לצורך אספקתם לחקלאים.

על ידי התקנת ממיר רגנרטיבי ושימוש באחת מיחידות התחנה כטורבינה הידרואלקטרית (משאבה הפוכה), מנוצלים  עודפי הלחץ לייצור חשמל ומכירתו לרשת החשמל בזמן מילוי המאגר. לאחר הסדרת הרגולציה מול רשות החשמל וחברת החשמל, בחודש דצמבר 2018, נחתם הסכם עם חברת החשמל, שמטרתו להסדיר את ההיבטים השונים של ייצור החשמל ומכירתו ע"י "מקורות" לרשת החשמל.

לצורך עמידה בדרישות חברת החשמל, במסגרת בדיקות הקבלה לטורבינה שנערכו ע"י חח"י, ביניהן זמן "הפלת" הטורבינה, שלא יעלה מעל 0.25 שנייה בעת השבתת רשת החשמל, הותקן ממסר שמטרתו לקצר זמן זה.  החודש, לאחר עמידה בדרישות חח"י, כולל קיצור זמן הפלת הטורבינה, ולאחר שהותקן מגוף חירום פנאומטי משופץ, התקבל אישור מחברת החשמל והטורבינה החלה לייצר חשמל.

ההשקעה בפרוייקט – 200 אלש"ח.

הטורבינה צפוייה לייצר כ- 150,000 קווט"ש וההכנסה השנתית ממכירת החשמל צפוייה לעמוד על כ- 60,000 ₪/שנה. החזר ההשקעה הינו כ- 3.5 שנים. 

הפרוייקט הסתיים בהצלחה הודות לשיתוף פעולה של מספר גורמים במשרד הראשי ובמרחב הצפון - עמר מרקוביץ ומח' אנרגיה, רודיקה גרימברג, הנדסת חשמל מרחב הצפון, דוד בן- סימון ובוריס שולימנקו, יחידת העמקים ובמיוחד מחלקת חשמל ביחידה -יעקב סבח, ליאור ליטבק, אבי פטררו, משה לוי, יעקב עדרי, ולדימיר נווה, אלי אוחיון.    

״מקורות״ מסייעת לצבא

במסגרת מבצע מגן צפוני פנו גורמי הצבא לחברת "מקורות" בבקשת עזרה להזרמת כמויות מים גדולות לנקודות שונות בגזרה. זאת כחלק מפעילות הצבא הנדרשת במקום.

חיבור מהיר וקשירה בין קווי מים שונים בתוך פרק זמן של יממה וחצי, הצלחנו לענות על בקשות הצבא ובכך לאפשר להם להמשיך במבצע כמתוכנן ואף לתרום להצלחתו.

   ירדן   

סיכום הפסקת המוביל ‏2019 

כתב: אילן שניידר,מנהל פרוייקט הפסקת המוביל 2019

חבל הירדן השבית את "המוביל הארצי" במסגרת פרוייקט "הפסקת המוביל" למשך חודש וחצי:
החל מה- 30/12/18 ועד לחידוש אספקת המים ב- 13/02/19.
העבודות שנעשו מחייבות קו ריק ממים, והן בוצעו במקטע שהושבת, בין תחנת מנשה לתחנת מצר, באמצעות סגירת המגופים החוצצים שבתחנות אלה (מגופי פרפר "108).

במסגרת המבצע, הושבת המקטע מנשה-מצר ונוקזו המקטעים הרלוונטיים ע"פ העבודות, כאשר בו בעת נמשכה אספקת המים במוביל הארצי דרך המקטע הדרומי. המקטע הצפוני היה מלא כעתודה לאספקת מים למרחב צפון.

הפרויקט המרכזי בהפסקת המוביל הארצי הינו פרויקט חציית המוביל באזור כביש 444, בכניסה. ביצוע הפרוייקט, ע"י שח"מ, ימשך לאורך כל השנה עד לסיומו, גם לאחר סיום פרויקט הפסקת המוביל באזור. 

במקביל לפרויקט מרכזי זה, בוצעו מספר פרוייקטים ופעילויות במקטע המושבת:

במסגרת תכנית האחזקה תוקנו 29 פתחי אדם (אליפסות) לאור דליפות שאותרו במסגרת עבודת התחזוקה השוטפת. העבודה כללה ביצוע ריתוך טבעות חיזוק, בדיקות בלתי הורסות וחידוש חלקי פתח הביקורת.

במסגרת תכנית הפיתוח שודרגו  24 תאי אביזרים: 14 מסוג שסתומי אוויר ו-10 מסוג ניקוז. העבודות שבוצעו בזמן ההפסקה מוגבלות לאותן פעילויות אשר מחייבות ניקוז המוביל לצורך ביצוען כגון עבודות צנרת והחלפת מגופים המחוברים ישירות לצינור המוביל.

בנוסף בוצעו אחזקות שבר (תיקון מגופים, תיקון יריעת כיסוי במפעל הסינון, החלפת סנסורים תקולים וכיול מד מים אולטראסוני מנשה ועוד) וביקורות בהתאם לתוכניות הנדסת החבל ובשיתוף יחידת שירותי הנדסה לבדיקת מצב הצינור, אביזריו, חיוצים, מגופים וכו'.

אספקת המים למרחבים במהלך ההפסקה נידונה ותואמה באופן מסודר עם חטיבת ההנדסה בשילוב מרחב צפון ומרכז. בוצע הליך ניהול סיכונים אשר נותן מענה לסיכונים במסגרת העבודות ולסיכונים כללים העוסקים בתרחישי אספקת או איכות מים.

להבטחת ביצוע בטוח של העבודות, במקטע המושבת במקביל להמשך אספקת מים, הוכנה תכנית בטיחות כללית לפרויקט ההפסקה כולו ותכניות ייעודיות עבור הפרויקטים השונים.
במהלך ההפסקה בוצעו תדריכי וביקורות בטיחות תכופים על מנת להבטיח את בטיחותם ובריאותם של העוסקים במלאכה.
מבצע הפסקת המוביל הינו פרויקט אינטנסיבי שמצריך הערכות מבעוד מועד.
הפרויקט הסתיים בהצלחה תוך עמידה בכל היעדים שהוגדרו ותחת הלו"ז הקשיח שתוכנן.

צילום תמונה: אלכסי פרץ 

   מרכז   

מערכת ניטור ובקרה לציודי תקשורת הקצה במתקני מקורות

כתב: אביעד בכר מהנדס אלקטרוניקה

במתקני הקצה של "מקורות" מותקן בקר הפיקוד המרוחק הדורש תקשורת לחדר הבקרה. זאת על ידי שימוש בציודי תקשורת קצה על גבי תווך סלולארי ותווך רדיו. ציודי תקשורת הקצה שהיו בשימוש ב"מקורות" עד לאחרונה כגון רדיו CDM750 של מוטורולה או מודם סלולארי H24 של TELIT, היו מוגבלים מבחינת היכולת לאגור נתונים ולייצר התראות. לכן כל תקלה בציוד התקשורת הייתה מגיעה מיחידת הקצה כהתראה כללית, ללא אינדיקציה ממשית על מהות התקלה.

במרחב המרכז החלו בשנת 2016 להטמיע ציודי תקשורת קצה חדישים היכולים לאגור מידע חיוני לעומס ולתעבורת תקשורת ותקינותה. כך ניתן לתת אינדיקציה על תקינות התקשורת ומרכיביה ולצמצם את הצורך באחזקה מונעת..

לאחר הבדיקה בוצעה בדיקה לכלים היכולים לתת מענה לאיסוף נתונים. ביחידת צפון ירקון הוקמה מערכת ניטור ובקרה מבוססת פרוטוקול SNMPV3 , שהינו פרוטוקול סטנדרטי, מוצפן ומוגן. המערכת שהוקמה קולטת כ 20-30 אינדיקציות בזמן אמת מכל ציוד תקשורת קצה(תלוי בסוג ודגם הציוד) וביכולתה להפיק דוחות, גרפים וכלי ניתוח שונים ולתת אינדיקציה לטכנאים על הקורה בשטח, טרם הגעתם לטיפול בתקלה. 

הערך המוסף של המערכת:

• צמצום הצורך באחזקה מונעת לציודי התקשורת
• קבלת תמונת מצב של ציודי התקשורת לטכנאים
• ניתוח מגמות, כגון: עומסים בתקשורת, הפרעות תקשורת וכו'
• איתור תקלות מבעוד מועד ובכך צמצום זמן הטיפול בתקלה

המערכת מיושמת כיום ביחידת אספקת מים צפון ירקון ומנטרת כ - 300 ציודי קצה מתוך 

כ-1200 הקיימים במרחב, וממשיכה להתרחב. 

למערכת פוטנציאל להוות כלי חוצה חברה בתחום. ניתן לשלב בה עוד אלמנטים ממערכות התקשורת והבקרה שיתנו תמונת מצב עדכנית ומדויקת. המערכת מומשה על גבי WIZCON(ממשק Human Machine Interface), אך ביכולתה להיות מוטמעת גם בסביבות אחרות כגון מערכת NMS(Network management system ) ייעודית או מערכת הסקאדה הקיימת כיום במקורות.

   דרום   

עידן חדש בערבה התיכונה

כתבו: עמי פינטו – מנהל אזור, אורי עופר  – מהנדס אספקת מים בכיר 

הידעתם? גם כיום, בשנת 2019, ישנם יישובים, מושבים וקיבוצים, בעיקר באזור הערבה, בהם המים המסופקים לצריכה ביתית (שטיפה, כביסה, הדחת אסלות ומקלחות) הינם מים מליחים, למעט ברז אחד הממוקם במטבח ומספק מים באיכות של מי שתייה.

השימוש במים המליחים לצרכי הבית עשוי לגרום לבלאי מואץ של מערכות המים, דודי שמש, מכונות כביסה וכו', וזאת בשל הקורוזיביות של המים. 

לפני מספר חודשים הופעלה מערכת הקטנת לחץ זמנית, ומושב נאות הכיכר, שהוקם לפני כ-60 שנים, חובר לראשונה בתולדותיו למערכת אספקת המים השפירים הארצית. בשלב זה אמנם עדיין מסופקים המים לחקלאות בלבד, אולם בקרוב מאוד יחוברו גם מערכות האספקה לבתי המושב.

במהלך השנים נדונו מספר חלופות לאופן אספקת המים השפירים ביישובי הערבה ובכיכר סדום. בשנת 2018 החליטה מדינת ישראל כי מקור המים השפירים לערבה התיכונה וכיכר סדום יהיה מערכת המים השפירים הארצית ומקור המים השפירים לערבה הדרומית יהיה מתקן ההתפלה "סבחה" באילת. מקור המים לחקלאות בערבה יהיה ממתקן ההתפלה "מתפיל השלום", שעתיד לקום בירדן ולספק לישראל 35 מלמ"ק. 

יישום החלטה זו הינו למעשה השלב השני של פרויקט "קו צפית סדום".

בשלב הראשון, הונח והופעל בשנת 2017, קו צפית סדום מבריכות צפית הסמוכות לדימונה עד למושב נווה זוהר ומלונות עין בוקק, באורך כולל של כ-45 ק"מ, כולל מערכת הקטנת לחץ ייחודית במינה במתפיל נווה זוהר. בשלב השני, המסתיים בימים אלו, הונח קו צפית סדום לנאות הכיכר באורך כ-20 ק"מ, שמחבר את יישובי כיכר סדום: נאות הכיכר ועין תמר למערכת אספקת המים השפירים הארצית בדימונה.

הייחודיות של קו זה הינו הלחץ הגבוה בקו, למעלה מ-80 אטמ', שנועד לאפשר שימוש בעודף הלחץ לצורך הזרמת ספיקות גבוהות של מים מהמערכת הארצית לערבה התיכונה, ללא שאיבה נוספת בדרך. הפעלת מערכת הקטנת הלחץ הקבועה, שבוצעה על ידי ברמד ושח"מ, צפויה לסיים עידן בן 60 שנים בו מושבים בכיכר סדום היו מנותקים מהמערכת הארצית. זהו תחילתו של עידן חדש בערבה התיכונה.

בעתיד הקרוב, יחוברו שאר יישובי הערבה התיכונה לאספקת המים השפירים לצריכה ביתית באמצעות קו שיחבר בין כיכר סדום למושב עידן ומאגר עין עופרים הנמצאים כ-25 ק"מ דרומה לכיכר סדום. 

מערכת לחץ המתוכננת להפעלה בנאות הכיכר (צילם: עמי פינטו – מנהל אזור / מרחב דרום)

הפעלת תחנת שמחה החדשה

הערכות לקיץ 2019

כתבו:    יהונתן יערי   – מהנדס אספקת מים בכיר 

             אייל פינקו     – מנהל פרויקטים בכיר 

תחנת שמחה, שהוקמה והופעלה בשנת 1955, משמשת מקור מים עיקרי לשתייה וחקלאות בנגב.

בשנות ה-60 וה-70 הוקמו בתחנה 3 יחידות שאיבה חשמליות.

בעשור האחרון סבלה התחנה מתקלות חוזרות ונשנות ביחידות השאיבה שהצריכו את החלפת יחידה מספר 5 (בשנת 2015)  , שיפוץ יחידות 4 ו-6 ותקלות במנועים ובמסבי היחידות.

על מנת לאפשר אספקת מים סדירה הטיפול בתקלות הצריך כח אדם רב ותשומות גבוהות.

לעיתים התקלות אירעו במספר יחידות שאיבה במקביל. הדבר גרם לפגיעה באמינות אספקת מי השתייה לישובים באזור ותוספת מים שפירים לחקלאות בנגב המערבי בעונות הקיץ החמות.

בשנת 2007 , במסגרת תכנית האב לנגב,  אושרה לביצוע תחנת שמחה החדשה הכוללת 5 יחידות שאיבה בגודל 5,000 מק"ש כ"א.

מרחב דרום לחץ לקדם את הקמת התחנה החדשה, למרות החלטת רשות המים לערוך תוכנית אב חדשה למים שפירים באזור.

בתחילת שנת 2016 התקבל אישור ביצוע מרשות המים. בחודש מרץ 2016 החלו העבודות להקמת תחנת שמחה החדשה.

קו הזנת החשמל הקבוע של התחנה ותחמ"ש שדרות של חח"י, שיזין את התחנה, יופעלו רק בשנת 2020, וביניהם 2 יחידות בתחנת שמחה החדשה פועלות באמצעות קו מתח זמני מתחנת שמחה הישנה.

לקראת קיץ 2019 ולאור הגידול בצריכת המים השפירים בנגב, נעשה מאמץ להפעלה של תחנת שמחה החדשה בשיתוף שח"מ, יא"מ נגב צפוני ומחלקות ההנדסה במרחב.

בתאריך 11.3.19 הופעלו בתחנת שמחה החדשה, שתי יחידות חדשות, לספיקה כללית של 12,000 מק"ש.

היחידות החדשות ישפרו את רמת האמינות של התחנה ויופעלו במקביל ליחידות שבתחנה הישנה.

התקנת משאבה חדשה בתחנת שמחה 

צילם: פטריק פרטוש – מנהל יחידת אספקת מים נגב צפוני