חטיבת טכנולוגיה

כנס חדשנות 2019 

כתב: אלון שפיגנר 

השנה התקיים לראשונה כנס חדשנות טכנולוגית שהתמקד ברעיון החדשנות מייזום ליישום.

מטרת הכנס היה לקדם ולהניע את תחום החדשנות ב"מקורות", ובעיקר, לעודד יישום פיתוחים הנדסיים, תפעוליים וטכנולוגיים בחברה. קול קורא לאיתור ויישום חדשנות טכנולוגית 2019, הופץ ברחבי החברה והזמין את עובדי החברה, כיחידים או בקבוצות, להגיש הצעות ופתרונות. הפתרון הוגדר כשירות, מוצר ו/או תוכנה, שישפרו את פעילות החברה בתחום העיסוק.

ליום החדשנות הוגשו 103 הצעות חדשנות באמצעות 65 יזמים, עובדי החברה. כל עובד/ת שהגיש הצעה חדשנית, הוזמן להשתתף בכנס.

ההצעות מוינו על פי הנושאים ל-11 שולחנות עגולים והוצגו על ידי מגישי ההצעות בכל שולחן. לאחר מכן, התקיימו דיונים מקצועיים לדירוג ההצעות. הדיונים לוו בסיוע מובילים חיצוניים – אנשי מקצוע בתחומי החדשנות בגופים עסקיים שונים. בנוסף אליהם, בכל שולחן היה נציג  הנהלה. מכל שולחן נבחרה הצעה מצטיינת בהתאם לקריטריונים שפורסמו מראש. 11 ההצעות המצטיינות הוצגו לאורחי הכנס, ודורגו ע"י המשתתפים באמצעות אפליקציה.

נבחרו שלושת הצעות מצטיינות והוגי ההצעות זכו בפרסים.

1. מקום ראשון - רואי חודש  -  כלי מיוחד להרמת ציר משאבה ביחד עם המפוק בזמן הרכבת קידוח - מחלקת מכונות צפון ירקון מרחב מרכז
2. מקום שני - צחי דהן  -  שוטף מסננים מהיר- מנהל מסגריה יחידת אספקת מים גליל, מרחב צפון
3. מקום שלישי- אביעד בכר - מערכת ניטור ובקרה על ציוד תקשורת מבוזר, מהנדס אלקטרוניקה, מרחב מרכז

בהמשך, תעברנה ההצעות לבחינה על ידי גורמי המקצוע בחברה ואלה שימצאו מתאימות תיושמנה ותוטמענה בחברה.

כל תמונות הכנס:

מקום ראשון

מקום שני

מקום שלישי

חתימה על הסכם להכנת תוכנית אב למשק המים במדינת פנג'אב שבצפון הודו

בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ושגרירות הודו בישראל , בתאריך 23.10.2018 נחתם מזכר הבנות עם תאגיד לניהול משאבי המים בפנג'אב (Punjab) בנושא "גיבוש וביצוע תכנית אב למשק המים" במדינת פנג'אב שבצפון הודו.
אחרי דיונים בין הצדדים "מקורות" הגיעה להסכם תכולת העבודה והתקבלה ההצעה הכספית ובתאריך 15 במרץ, נחתם על הסכם לביצוע העבודה. מקורות תקבל כ-1.6 מיליון דולר עבור ביצוע הפרויקט שימשך כשנה וחצי.
התכנית תיתן פתרון לכל סוגי השימוש (ביתי, חקלאי ותעשייתי) עד שנת 2050 ויכלול גם הצעה לשינוי המסגרת הרגולטורית הקיימת כדי לאפשר ניהול מיטבי של המשאבים.

אפליקציות MOBILE – מרחיבים את ההיצע 

כתב: פיליפ מדניק - מנהל מחלקת מערכות מים

"הדרכת בטיחות לקבלנים" - לומדה בתחום הבטיחות לקבלנים  ועובדיהם   המבצעים עבודות שונות עבור החברה. האפליקציה פותחה במתכונת של  Work Flow ומשולבים בו ממוני הבטיחות המגדירים בפועל  את סוג  ואופי ההדרכה שכל עובד חייב לבצע,  על סמך הקריטריונים הנגזרים מההסכם עליו חתמה "מקורות" מול הקבלן. כך למשל באם מדובר בתחזוקת מזגנים, אזי אחת הלומדות  תהיה הנחיות עבודה בגובה.

פיילוט רחב היקף יערך בשבועות הקרובים ומיד לאחר מכן היישום יוטמע בכל יחידות החברה.  

הרחבת המידע הזמין ב"מסלול קל" או "מסלול לדרג הניהולי". מערכת זו מציגה  את רשת המים והמיקומים הפונקציונאליים  ע"ג מסך GIS בטלפון. מעתה, מלבד היכולות של מיפוי וניווט, ניתן יהיה לקבל מידע עשיר אודות מיקומים אלו: צריכות ותפוקות מים, צריכת אנרגיה, מאזן מים חודשי של אזור הלחץ, כמות תקלות וכד'. הרחבה זו  זמינה  להורדה.   

דיווח שיחה עם צרכן ב"מערכת מסלול לעובדי השטח" - פותח מודול לדיווח פרטים על שיחה עם צרכן בעת סגירה או פתיחה של חיבור מים. היישום  בא לתת מענה  ולהציג בעת הצורך תיעוד בבתי משפט לפיו "מקורות" הודיעה לצרכן על כוונתה לסגור או לצמצם את אספקת המים בחיבור. פעילות זו כמו גם הסגירה בפועל מתועדת הן בהודעת דוא"ל והן במסרון הנשלח  לצרכן. 

"דווח פחת מים מהשטח" - פותחה אפליקציה חדשה לשימוש הפקחים הגושיים. האפליקציה מיועדת לסייע  בחישוב ערך הפחת על סמך נתונים נומינליים בסיסיים דוגמת נפח ברכה, אורך קו וכד'.  למערכת זו מתלווה  מערכת משרדית המשמשת לצפייה ואישור הנתונים שדווחו ע"י הפקחים הגושיים. נתוני הפחת ישולבו בתום מסלול אישורים במאזן המים של החברה. המערכת עתידה להיכנס לפעילות מבצעית בשבועות הקרובים. 

"יומן תחנה"  אפיון המסכים ותהליכי העבודה נמצא בהליך מואץ. האפליקציה בשילוב מודול משרדי, תבטל את הצורך במילוי גיליונות מתקן בכל ביקור  שבועי  של פקח במתקן/תחנה. הנתונים שיאספו, ישמשו את בעלי התפקידים הזקוקים למידע אודות מתקנים רלוונטיים. המידע יהיה זמין הן בטלפון והן בעמדות המשרדיות.    

במקביל לפעילות הענפה המתקיימת בנושא פיתוח אפליקציות, מתקיים הליך מקביל לבחינה, שיפור ושדרוג טכנולוגיות התומכות במערכות המובייל. תשתיות אלה ישודרגו על מנת לשפר ביצועים ולקצר זמני מימוש.

שדרוג מערכת GIS במקורות

כתבה: אוקסנה כלפון, יחידת מערכות מידע

יחידת מערכות מידע נמצאת בהליך שדרוג מערכת ה- GIS של החברה.

השדרוג מורכב ולכן יתבצע בשלבים. 

בשלב הראשון תשודרג תשתית GIS לגרסאות כלי מדף Arc GIS)   מבית (ESRI מתקדמות - קפיצה של 3 "דורות". 

ישודרגו התשתיות של המערכות הקיימות:

1. ענת – (עריכת נתוני תשתית) מערכת תפעולית לקליטה, עריכה, תחזוקה, תשאול והפקת מפות של נתוני רשת המים בחברה. המערכת נבנתה כך שתהווה תשתית גיאוגרפית לפתרון מודלים הידראוליים ותומכי תהליכי לוגיקה עסקית, תוך התממשקות למערכות אספקת המים והאחזקה. 
2. הגר – (הצגה גיאוגרפית) מערכת המתממשקת למגוון רחב של מערכות מידע אחרות ומספקת שירותי הפצת מידע ותשאול נתונים גיאוגרפיים ואלפאנומריים לכלל משתמשי החברה. 

השדרוג בשלב זה יהיה שקוף למשתמש ללא שינוי מהותי בממשק הגרפי. במהלך השדרוג יוקם פורטל  GIS ארגוני. פורטל ה- GIS החדש ינגיש מידע גיאוגרפי לכל משתמשי הארגון בגלריה מסודרת לפי נושאים, יאפשר ליצור ולשתף מפות דו מימדיות ותלת מימדיות בקלות, יספק מקום אחד לחיפוש מידע גיאוגרפי ארגוני וחיצוני, כמו: שירותי מפות רקע מגוונות של ESRI שיהיו זמינות למשתמשי פורטל. הכלי החדש יאפשר שירות GIS מהיר ויעיל לאנשי שטח דרך אפליקציות יעודיות.

בשלב הבא תשודרג פונקציונליות של מערכת ענת והגר כולל ממשק משתמש מודרני ונוח למשתמש.  

לשדרוג המורכב והחלפת המערכות יתרונות רבים:

• שיפור ביעילות ובדיוק.
• איסוף מידע קל ונוח גם ברמת השטח.
• הטמעה קלה ומהירה.
• קבלת החלטות מבוססות מידע אקטואלי.
• יכולות שיתוף מידע מתקדמות.
• זמינות במחשב ובנייד.
• שילוב עתידי בחיפוש כתובות ומתקני מקורת באותה תשתית.
• אפשרות להצגת מפות וטבלאות בו זמנית.
• אפשרות לשיתוף הציבור בעת הצורך.
• השדרוג יהווה עידן חדש בשימוש במערכת הגיאוגרפית במקורות  וצופים כי השימוש בה ויגבר.

 
כלי ניתוח מרחביים חדשים מאפשרים למשתמשים לכמת דפוסים ויחסים בנתונים ולהציג את התוצאות כמפות, טבלאות ותרשימים

טרנספורמציה דיגיטלית

כתב: ד"ר לוי שאול, חטיבת טכנולוגיה

נתונים - הנפט החדש

מאז מהפיכת המידע נתונים מהווים תשתית חשובה ונדרשת למערכות ממוחשבות. תהליכים עסקיים רבים בארגונים מבוססים על תשתית מחשוב, כגון מערכות ERP (לטובת ניהול תהליכי מלאי, אחזקה, כ"א, פרויקטים, רכש וכו') , מערכות SCM (שרשרת אספקה), מערכות CRM  (לניהול קשרי לקוחות), מערכות BI (לטובת דוחות ניתוח מתקדם), מערכות בילינג ועוד. 

בשנים האחרונות התפתחו מערכות התומכות בפעילות העסקית עד לרמת הפרט באמצעות פלטפורמות למסחר אלקטרוני (Amazon ,e -Bay, Alibaba וכו') ולשירותים מתקדמים (TripAdvisor , Booking וכו'). ואף את הפעילות החברתית באמצעות פלטפורמות לניהול רשתות חברתיות (Twitter ,Facebook , WhatsApp וכו'). בנוסף, פלטפורמות אלו סיפקו תמיכה כוללת בכל מקום ובכל זמן באמצעות מענה לאמצעים ניידים (טאבלטים, סלולרי, כלי תחבורה וכו') ובכלל ערוצי התקשורת האפשריים מול הפרט (כגון Chatbot).

בעידן הדיגיטלי חלו מספר תמורות משמעותיות שהעצימו את חשיבות הנתונים כמשאב ארגוני: 

1. התפתחות הנתונים (מכונה V4) : Volume - היא הגידול הדרמטי בכמות הנתונים (כל שנתיים נוצר מידע השקול לכל  המידע שנוצר עד לנק' זמן זו), Variety - מגוון רחב של סוגי הנתונים (מובנה, טקסט, וידאו, שמע וכו'), Velocity - מהירות היווצרות (אמצעים ניידים ולאו דווקא סלולרי כגון כלי מחשוב לביש, תחבורה, סנסורים מסוגים שונים בסביבה העירונית/ ביתית וכו'), Veracity - מקורות מידע רבים ומגוונים . 
2. אנליטיקה מתקדמת המבוססת על מאגרי מידע עצומים (Big Data) ויכולות ניתוח מתקדמות (בינה מלאכותית, מכונות למידה וכו') מאפשרת לארגון לספק יכולות ושירותים (פנימית וחיצונית) של זיהוי מגמות, חיזוי וניתוח מצבים עתידיים פוטנציאליים וזאת בניגוד לטכנולוגיות ישנות שהתקדמו בעיקרן במתן יכולות דיווח וניתוח העבר. 
3. קישוריות - תפיסת הגישה לנתונים של ארגונים אחרים מקובלת הן במגזר העסקי (API) והן במגזר הציבורי/ממשלתי (LOD) ומאפשרת גישה לנתונים ויישומים של ארגונים לטובת פיתוח של יישומים חדשים ומתקדמים ומענה גמיש ומהיר לשינויים (Cloud) כתשתית לשיפור התהליך העסקי הכולל.

קיימות טכנולוגיות רבות הממפות את הנתונים לטובת מימוש טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים וכפועל יוצא שיפור הפעילות העסקית (יעילות תפעולית, מודלים עסקיים ופעילות מול הלקוח ועוד) כאשר נהוג לחלקן ל 4 קבוצות לפי מודל ה SMAC (Social , Mobile , Analytics , Cloud). 

תמורות אלו אפשרו לארגונים שונים לחולל זרם חדש של הכנסות בין אם באמצעות התייעלות תפעולית, או התייעלות עסקית, זאת באמצעות מודלים עסקיים חדשים. כך הנתונים הפכו למשאב קריטי ביכולת הארגון לייצר יתרון תחרותי, לקבל החלטות חכמות, תפעול יעיל, ייצור מוצרים חדשניים מקור חדש של הכנסות (למשל WAZE). יש כאלה הקוראים לתופעה זו של העלייה בחשיבות הנתונים ככלכלת הנתונים (Data Economy).

טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים

בדומה לאופן בו השתנה אורח החיים שלנו בעידן הדיגיטלי כאשר אנו מחוברים, נגישים, זמינים בכל מקום ובכל זמן, ונגישים כמעט לכל המידע בנגיעת מסך בלבד. כך מצופה מארגונים לשנות את אופן פעילותם העסקית ולהתאים עצמם לעידן הדיגיטלי.

קיימות הגדרות מעט שונות לטרנספורמציה דיגיטלית, אך החוט המקשר בין כולם הוא שטרנספורמציה דיגיטלית הינה שינוי ארגוני המתחולל באמצעות אימוץ הולך וגובר של טכנולוגיות דיגיטליות בסביבה העסקית במטרה לשפר את ביצועים עסקיים ולגייס לקוחות חדשים.  

קיימים שלושה סוגים עיקריים של טרנספורמציה דיגיטלית:

1. ממוצר פיסי למוצר דיגיטלי -  המגמה של שילוב טכנולוגיות דיגיטליות בתוך מוצרים פיסיים, כגון: כלי תחבורה, אמצעים עירוניים, מכשירים ביתיים.
2. ממקום פיסי למרחב ווירטואלי –מגמה של הוספת מימד דיגיטלי למקום פיסי קיים (או קודם במהותו) כגון אתרים למסחר אלקטרוני.
3. ממוצר  לשירות – מעבר ממכירת מוצרים למכירת שירותים וניהול שיתופי פעולה ארוכי טווח, כגון: ניהול תפעול ואחזקה של מנועים עבור צי מטוסים ע"י יצרן המנועים במודל תמחור של שעות מנוע ולא מכירת מנוע, ניהול צי הצמיגים של חברות שינוע ע"י יצרני הצמיגים עצמם במודל תמחור של נסועה ולא מכירת צמיגים וכו'.

כל אחת משלוש הטרנספורמציות הנ"ל יכולה להשפיע בצורה שונה על ענפים עסקיים שונים. למשל בענף הנפט והגז, הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולה להשפיע בעיקר בתהליכים העסקיים של החברה , אבל לא במוצר הסופי (הנפט/ הגז שאותו אי אפשר להפוך לדיגיטלי). לעומת זאת בענף התיירות, החינוך, הבידור והמוסיקה נותן הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולות  להתממש. 

 הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולה להשפיע על מגוון תחומים שנחלקים באופן עקרוני לשלוש משפחות עיקריות:

1. שיפור תהליכים תפעוליים – שיפור היעילות התפעולית במתן מענה לצורך בגמישות תפעולית, אוטומציה מירבית, מדידה ומשוב על ביצועי הארגון והעצמת הארגון ע"י הגברת שיתוף הפעולה הארגוני.
2. שיפור מודלים עסקיים – פיתוח מוצרים או שירותים חדשים, פיתוח שיתופי פעולה מתקדמים יעילים ואטרקטיביים.
3. לקוח – שיפור חווית הלקוח באמצעות מתן שירות מתקדם בערוצי התקשורת מולו, הבנה מעמיקה של צרכי הלקוח, מגמות, העדפות וכו'.

טרנספורמציה דיגיטלית משפיעה על ארגונים בכלל המגזרים. תהליך טרנספורמציה דיגיטלית הינו למעשה מסע ארוך של שינוי הארגון בהיבט של ניהול מודלים התהליכים עסקיים. מסע זה הינו מסע הכרחי ומאתגר המשפיע בראש ובראשונה, על האסטרטגיה העסקית שלו ועל המודל העסקי, על המבנה הארגוני ועל כלל השותפים (הנהלה , עובדים, שותפים ולקוחות).

ארגונים שאינם מבינים את עוצמת התופעה ואינם נערכים בהתאם עלולים לגלות שהתהליכים והמודלים העסקיים שהם יישמו ופעלו לאורם לאורך תקופה ארוכה אינם אפקטיביים דיים. כפועל יוצא עלולים להיקלע לנק' מפנה משמעותית/משברית עד כדי איבוד היתרון התחרותי ופגיעה אנושה בליבת הפעילות העסקית. אסטרטגיה של שימור היתרון התחרותי כבר אינה מספקת בעידן של Hyper competition וחברות נדרשות לבחון מעבר לאסטרטגיה הדוגלת בזיהוי מודלים עסקיים חדשים ויעילים יותר במטרה לאפשר המשך קיום בסביבה התחרותית. בניגוד לתוחלת חיי אדם שעולה מדי שנה, בעולם העסקי מתקיימת תופעה הפוכה שבה תוחלת חיי החברות צנחה מ 56 שנה בממוצע ב 1960 ל 15 שנה בממוצע בשנת 2014. חברות חדשות מצליחות להפתיע את ארגונים מבוססים ומובילים בענפים עסקיים רבים ולהגיע במהירות לנתחי שוק גדולים בפרקי זמן קצרים יחסית (Uber, Airbnb וכו') ולפגוע משמעותית בפעילות עסקית (WhatsApp אל מול תעשיית הטלקום). ארגונים נדרשים להכיר את תופעת הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת השלכותיה על מנת לכל הפחות להתמודד ובעדיפות גבוהה יותר למנף תופעה זו על מנת לייצר יתרון עסקי באמצעות מודלים תפעוליים יעילים, מודלים עסקיים רלוונטיים וחווית לקוח מתקדמת.   

ומה מכל זה קשור למקורות ? 

גם ארגונים ציבוריים נדרשים להכיר את התופעה ולהשקיע משאבים בביצוע טרנספורמציה דיגיטלית. קיימות לכך מספר סיבות:

1. רגולציה – ארגונים ציבוריים מתמודדים עם דרישות רגולטוריות בהיקפים הגדלים. טרנספורמציה דיגיטלית מאפשרת לארגונים, לספק תשתית תפעולית הגמישה לשינויים. 
2. עלות השירות לאזרח – הציפיה של האזרח, בדומה לציפייה המתממשת בסביבה העסקית, הינה להורדת מחירים של השירותים המסופקים לו במגזר הציבורי. אחת הבעיות העיקריות במגזר הציבורי הינה קיבעון בהגדרת התהליכים העסקיים, במימוש תהליכים תפעוליים ובירוקרטיה כבדה בתהליכים ניהוליים בשל כפיפות לרגולציה מחויבת כגון חוק המכרזים הגורם לתהליכי רכש, גיוס  ומתן אישורים איטיים. טרנספורמציה דיגיטלית מאפשרת לארגונים לבצע אוטומציה של תהליכים, לשפר היעילות התפעולית הארגונית והבין ארגונית ולאפשר מדידה יעילה ואפקטיבית שלהם וכפועל יוצא להקטין את התקורות למימושם – דבר המאפשר להקטין הן את עלות השירות לאזרח והן את יכולת הארגון להתמודד עם סד אילוצים תקציביים. 
3. חווית השירות – גם כאן, הציפיה של האזרח, בדומה לציפייה המתממשת בסביבה העסקית, הינה לשירות איכותי ויעיל תוך מענה במגוון ערוצי התקשרות, בכל מקום ובכל זמן. השירות הניתן לאזרח במקרים רבים הינו חוצה ארגונים ציבוריים ולכן תהליך טרנספורמציה דיגיטלי מחייבת ארגונים ציבוריים שונים לנהל תהליך עסקי תוך הסתכלות על האזרח וכישות המרכזית בתהליך. 

לסיכום, חשוב לזכור שטרנספורמציה דיגיטלית אינה מימוש טכנולוגיות מתקדמות, אלא ביטוי לדרך בה ארגון ניגש לתהליך השינוי ולצורה בה הוא מיישם תהליכים תפעוליים יעילים ומודלים עסקיים רלוונטיים באמצעות הטכנולוגיה. במקרים רבים, ארגונים ממוקדים יותר בפן הדיגיטלי מאשר בפן האסטרטגי והתפיסתי. טרנספורמציה דיגיטלית עוסקת בראש ובראשונה בהכוונה אסטרטגית ותכנון מפורט של השינוי הארגוני אותו ההנהלה מבקשת לממש ורק לאחר מכן מבוצע ניתוח מפורט לצרכים, סנכרון ותיעדוף היכולות הטכנולוגיות למימוש השינוי. 

חשבוניות דיגיטליות, מקורות ירוקה

כתבה: מירי קומיסר, ראש צוות מערכות ניהול תוכן ומנהלת פרויקט חשבונית דיגיטלית

לאחרונה נוסף תיקון לחוק "עסקאות גופים ציבוריים " שיחייב את "מקורות" לקבל חשבוניות דיגיטליות מספקיה בישראל ולשלוח חשבוניות דיגיטלית לגופים ממשלתיים ומתוקצבים.

•  כחלק מהיערכות החברה לכניסתו לתוקף של החוק, החל מחשבונות ינואר 2019, החלה "מקורות" בשליחת חשבונות החתומים בחתימה דיגיטלית, באמצעות דואר אלקטרוני, ללקוחותיה
  בדרך זו החשבון המקורי נשלח ללקוחות בדואר האלקטרוני בסמוך למועד הפקתו כתחליף לחשבון המקורי המודפס שנשלח כיום בדואר ישראל.

•   במסגרת הליכי שיפור השירות, קיצור וייעול תהליכי התשלום לספקים, וכחלק מהיערכות החברה לכניסתו לתוקף של החוק, נערכת "מקורות", לתהליך של קליטת חשבוניות דיגיטליות מקבלנים, ספקים ונותני שירות במקום חשבוניות נייר.
  כל שנדרש מהספקים הוא לשלוח את החשבוניות הממוחשבות כשהן חתומות דיגיטלית לתיבות דואר אלקטרוני ייעודיות שנפתחו לצורך זה.
  מערכות התוכנה יפענחו את קובץ החשבונית ויחלצו ממנו נתונים לבניה אוטומטית של נתוני החשבונית בSAP.

אמיל"י- אז מה יוצא לנו מזה?

תקשורת דיגיטלית

•  מייעלת את הליך הנפקת וקבלת מסמכים
•   מונעת אבדן מסמכים שהוגשו
• חוסכת עלויות רבות
• וכמובן, מאפשרת ל"מקורות" לחסוך בנייר ולתרום לשמירת סביבה ירוקה

המערכת המבצעית

כתב: ד"ר לוי שאול

אנו נמצאים כיום בתחילתה של המהפיכה התעשייתית הרביעית. מהפיכה זו שונה באופן מהותי מהמהפכות התעשיתיות הקודמות לה (ייצור באמצעות קיטור, ייצור תעשייתי באמצעות החשמל ואוטומציה באמצעות אלקטרוניקה וטכנולוגיות IT). 

מהפיכה זו מתבססת על מגוון טכנולוגיות המטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי כגון: יכולות עיבוד מתקדמות, תקשורת רחבת פס, מוביליטי, תשתיות אחסון אדירות, טכנולוגיות נתוני עתק (big data), אינטלגנציה מלאכותית, מציאות מדומה ורבודה ועוד. 

במהפיכה זו, ניתן לייצר תהליכים עסקיים חדשים וחדשניים באמצעות כוח עיבוד חסר תקדים, כושר אחסון, נגישות למידע בלתי מוגבל, שילוב כלל תשתיות הארגון לרבות הסנסנורים השונים (החל מציוד קצה, מחשוב לביש ועד רחפנים) ומיצוי טכנולוגיות מחשוב מתקדמות כגון בינה מלאכותית המסוגלות ללמוד (Machine Learning), זיהוי דיבור (Speech Recognition), זיהוי תמונה (Computer Vision). 

למהירות שבה מתרחשות פריצות דרך כיום אין תקדים היסטורי. כשמשווים את המהפכה התעשייתית הנוכחית לקודמותיה, המהפכה הרביעית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, להבדיל מהקצב הליניארי שאפיין את הקודמות, והיא הופכת על פיה כמעט כל ענף בכל מדינה. הרוחב והעומק של השינויים הללו מבשרים על שינויים במערכות שלמות של ייצור, ניהול וממשל.

המהפיכה הזו התפתחה והתפשטה אל הסביבה העסקית, כמו אל חיינו הפרטיים, ושינתה מהותית את האופן שבו ארגונים מקיימים את הפעילות העסקית שלהם ואת שרשרת הערך על בסיס תפיסת DDDM (Data Driven Decision Making) בשלושה צירים עיקריים: מול הלקוחות, מול שותפים עסקיים ובתוך הארגון, החל מיעילות תפעולית ועד לתהליכי קבלת החלטות.

עם זאת, ארגונים המבקשים להחיל את המהפיכה הזו גם בארגונים נתקלים במצב שבו קיימות שתי סביבות פעילות נפרדות בארגון.  במהלך העשורים האחרונים, התעשייה עברה ממערכות בקרה אנלוגיות לטכנולוגיות דיגיטליות כמו PLC, DSC, ICS ו- SCADA. טכנולוגיה תפעולית זו (OT) מספקת מערכות לניהול המפעל ואתרי הייצור עם כמות הולכת וגדלה של נתונים המשמשים לפיקוח, ייעול ושליטה על תהליכים תעשייתיים. עם זאת, נתונים אלה אינם משמשים לעתים קרובות לתהליכי קבלת החלטות בסביבה הניהולית (IT) למרות היות המידע - משאב קריטי לארגון. זאת משום שבאופן מסורתי ה IT- הייתה נפרדת מסביבת ה  OT בשל הבדלים בטכנולוגיות המיושמות ובמטרותיהן לצד פערי תרבות, אנשים, סטנדרטים וכו'. 

 עם זאת, השילוב בין ה- IT ו- OT הוא לא רק הזדמנות גדולה עבור ארגונים, אלא גם מטרה אסטרטגית ממעלה ראשונה עבור כל ארגון על מנת לשמור על התחרותיות, והרלוונטיות בשרשרת הערך החדשה באקו-סיסטם השלם.

השילוב בין סביבת ה-IT ל-OT מאפשרת מספר הזדמנויות לצד מספר אתגרים:

1. סקירת מצב, איחוד מידע וניהול תהליכים עסקיים חוצי ארגון אשר יבטיחו שכלל משאבי הארגון (אנשים, ציוד, מכונות  ונכסים) יקבלו מידע אמין, ברזולוציה הנדרשת וברגע הנכון. שילוב סביבות אלו הינו הבסיס לפיתוח פלטפורמה למיצוי תהליך עסקי חוצה ארגון ושותפים כפלטפורמה לעסק וכחלק מהתפיסה הנדרשת בעידן המהפיכה התעשייתית הרביעית.
   
2. אופטימיזציה של תהליכים ומידע משופר המאפשרים לקבל החלטות טובות בזמן אמת, הפחתת עלויות, הפחתת סיכונים והפחתת זמן תהליך.
3. מינוף צמיחה, זמינות, באמצעות המחיר הנמוך של הדור הבא בטכנולוגיות, פתרונות ומוצרים אוטונומיים כמו אינטרנט תעשייתי (IIoT) וטכנולוגיות אחרות שפורטו לעיל (כגון בינה מלאכותית) לתוך אתרי הייצור והתתליכים העסקיים חוצי הארגון. 

אחד האתגרים הראשונים במעלה הינו הקמת התשתית בסביבה התפעולית (OT) אשר קובעת במידה רבה את היסודות לטרנספורמציה של תהליכים ומערכות עסקיות מסורתיות, לצד יישומים בסביבה הניהולית (IT). כיום במהפיכה הרביעית הנ"ל , קיימת מגמה של איחוד התשתיות ותהליכים בסביבת ה OT שבעבר נוהלו בצורה מורכבת, לא יעילה ומנותקת (silo) לפלטפורמה מרכזית באמצעות מימוש טכנולוגיות IIOT  ואלגוריתמיקה מתקדמת.  

האתגר המשמעותי השני הינו רמת השילוב בין הסביבות עצמן (OT, IT). האתגר כפול - הן בהיבט ניהול תהליכים חוצי ארגון והן בהיבט הניהולי ניהולי היעיל והאפקטיבי לטובת יצירת ערך משותף גדול יותר בשרשרת הערך (co-value creation) כמו גם מיצוי טכנולוגיות מתקדמות בסביבת ה IT, אשר המומחיות בהן יכולה לשרת גם את סביבת ה OT (אלגוריתמיקה מתקדמת, טכנולוגיות מיצוי מידע, תשתיות אחסון, ענן וכו').

טכנולוגיות מתקדמות אלו, בדגש על האינטרנט של הדברים, (IoT) לצד היתרונות והתועלות מציבות אתגרים חדשים ולא פשוטים לארגונים שלא אימצו תקני אבטחה, לא פיתחו ראייה הוליסטית של סיכונים עסקיים, או לא קבעו כיצד טכנולוגיית המידע (IT) והטכנולוגיה התפעולית (OT) יפעלו יחד למיזעור הסיכונים. מערכות OT נדרשו עד לאחרונה  לשלוט על שסתומים, מנועים, מסועים ומכונות אחרות כדי להסדיר תהליכים תפעולים שונים כגון: טמפרטורה, לחץ, זרימה, וכדי לפקח עליהם על מנת למנוע תנאים מסוכנים. מערכות OT השתמשו בטכנולוגיות שונות עבור חומרה ופרוטוקולי תקשורת, שאינם מוכרים / בשימוש בסביבת ה- IT בשל היותן מיושנות, ומבוססות על התקנים, ארכיטקטורות וספקים רבים ומגוונים. ייעוד מערכות OT היה מאז ומעולם ממוקד לזמינות על חשבון המענה לסודיות, אינטגרטיביות וזמינות החשובים בסביבת ה IT. כעת, כאשר סביבת ה OT מאמצת התקנים חכמים, שילוב OT עם סביבת ה IT ידרוש סטנדרטיזציה ביכולות אינטגרציית הנתונים, לצד אבטחת המידע.

הנהלת מקורות, בהתאם ליעדים האסטרטגיים שהציבה לעצמה, מתכננת להקים מערכת לפיקוח וניהול תהליכים חוצי ארגון ברמה הארצית. "המערכת המבצעית" תשלב בעתיד נתונים וידע משתי הסביבות IT/OT לכדי תובנה ארגונית אחת תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לייעול, חיזוי ואופטימיזציה של תהליכים פנים וחוץ ארגוניים. 

 הקמת "המערכת המבצעית"  תאפשר למקורות למקסם את הפוטנציאל התפעולי שלה, תוך כדי התייעלות ארגונית ופיננסית ויצירת ערך מוסף ללקוחותיה הפנימיים והחיצוניים בכלל תהליכי הליבה והארגון כגון: אספקת מים, איכות מים, יעילות אנרגטית, אחזקה חזויה, תקינה / רגולציה, ביטחון ובטיחות, משק לשעת חירום, תשלומים וחשבונות וכו'. 

המערכת המבצעית"  תאפשר מענה מיטבי בשלושת הצירים שהוזכרו לעיל ע"י שיפור הביצועים התפעוליים והפיננסיים בראייה חוצת ארגון, שיפור בתהליכי קבלת החלטות במצבי שגרה וחירום, שיפור הממשקים הפנימיים והחיצוניים בחברה, שיפור ומיצוי הזדמנויות בתהליכים עסקיים חדשים באמצעות תהליכי חיזוי מגמות ותכנון צרכים מראש, ניהול הידע הארגוני, ניהול סיכונים ועוד.