סמנכ"ל חטיבת הנדסה, יוסי שמעיה

חטיבת הנדסה

הענקת תואר יקיר המכללה האקדמית כנרת ליוסי שמעיה, על תרומתו לפיתוח המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה לאורך השנים.

 

לתעודה ולפרס לחץ כאן

 

 

 


 

 

מעקב אחר אספקה בהתאם להקצבות

 

כתבו: סער מזומן פסח , נירית טופל

 

שנות הבצורת האחרונות חייבו טיפול ממוקד יותר בנושא שמירה על אספקה בהתאם להקצבות בלבד. עובדה זו חייבה הרתמות של יחידות משאבי מים, יחידת מערכות מידע והמרחבים. 

חריגה בהקצבות המים, פירושה שירות גרוע (יצירת אפליה בין צרכנים) וחשש מקנסות שיוטלו על "מקורות" על ידי רשות המים.

לצורך מעקב אחר הקצבות הצרכנים ומתן שרות לצרכן, פותח דו"ח העוקב אחר הצריכה של כל צרכן. הדוח נשלח אוטומטית לרכזות הצריכה במרחבים ולמהנדסי אספקת המים. זאת  על מנת להקל על המעקב שבוצע בעבר באופן ידני. 

יחידת משאבי מים, בשיתוף עם יחידת מערכות מידע פיתחו באמצעות מערכת ה-BI  מנגנון הפקת מכתבים אוטומטי בהתאם לדו"ח המעקב.

כיום, נשלחים לצרכנים שני מכתבים - מכתב התראה לאחר שימוש ב-  70%  מהצריכה  ומכתב נוסף לאחר שימוש ב- 90% מהצריכה. במידה והצרכן חרג, מנהל האזור שולח לצרכן הודעת SMS על סגירת המים, באמצעות יישום חדש שפותח.  עד השנה, הודעה על סגירת המים הייתה מתבצעת באמצעות מכתב ולעיתים שיחת טלפון.  

 

 

דוגמא מתוך היישוםשליחת הודעת SMS לצרכן על סגירת חיבור.


יישום במובייל לדיווח פחת תפעולי:

 

רקע

פחת מים הוא ההפרש בין סה"כ מקורות המים לסה"כ השימושים. דהיינו, כמויות המים שהופקו או נרכשו, אך לא סופקו לצרכנים או הופנו להחדרה או אגירה. מדובר בפרמטר חשוב שנותן אינדיקציה לאיכות ויעילות מערכות ההולכה. 

הפחת מורכב מפחת בהולכה ופחת תפעולי|:

פחת תפעולי (פחת מבוקר) - כמות המים המסולקת מעצם תפעול המערכת, הינו חלק מובנה בפעילות הפקת המים, או הטיפול בהם טרם אספקתם. הפחת התפעולי נובע מעצם פעילות אספקת המים, או הטיפול בהם (שטיפת קווים, ניקוי ברכות, ניקוז קווים). הפחת התפעולי מחולק לפחת מדוד ולפחת לא מדוד.

פחת בהולכה (פחת בלתי מבוקר) - כמות המים הנעלמת באופן בלתי מבוקר ממערכת האספקה (דליפות בצנרת, גלישת בריכות, גניבת מים, מדידה בלתי תקינה).

לצורך ניתוח והצגת נתוני פחת המים בצורה מיטבית פותח יישום ע"י יחידת משאבי מים ומערכות מידע (במסגרת אפליקציית מסלול), המאפשר דיווח הפחת התפעולי לפי נושאים. השינויים הוגדרו בשיתוף המרחבים. 

הפיתוח יאפשר דיווח קל מהשטח בזמן אמת של נתוני הפחת ואישור קליטת הנתונים במערכת ה-103.

כיום  הדיווח  אחר הפחת התפעולי שאינו מדוד  מתבצע באופן חלקי ובאמצעות טפסים ידניים.  לכן הפחת הלא ידוע בהולכה כולל בתוכו חלק מהפחת התפעולי ללא מדידה.

האפליקציה פותחה על מנת לתת מענה לזיהוי והתמקדות בפחת ה"לא הידוע". פילוח הפחת למרכיביו השונים מאפשר ניתוח מושכל של הממצאים, זיהוי והכרזה על הפחת החריג.

 

דוגמא מתוך היישום: דיווח פחת מים

 

    


 

 

 

הפעלת מתקן ההקשיה באתר התפלה סבחה, אילת

 

כתבו: אסנת גולדרייך(1), דר' ריקי הרפנס(2), דר' ילנה גלמן(1), דר' ענת לקרץ-משיח(1)

  1.  יחידת התפלה ופרויקטים מיוחדים
  2.  מחלקת איכות מים , מרחב הדרום

 

בסוף חודש דצמבר 2018 נחנך והופעל מתקן ההקשיה באתר ההתפלה "סבחה" שבאילת.

מטרת מתקן ההקשיה הינה להוסיף סידן ואלקליניות למים המותפלים המסופקים לעיר אילת, בהתאם לערכים הנדרשים בתקנות בריאות העם. 

טרם הפעלת מתקן ההקשיה, המים המותפלים מאתר הסבחה נמהלו עם מי קידוחים לצורך העלאת ריכוז הסידן ושאר המינרלים, אולם לאור הצפי להגדלת תפוקת המים המותפלים, הקשיית המים באמצעות מיהול, אינה מספקת עוד. 

הסידן הינו מינרל חשוב וחיוני לבריאות האדם, לפיכך נוכחותו במים נדרשת. בנוסף, המים המותפלים הינם דלי מלחים ולכן הם קורוזיביים . הוספת הסידן למים ממתנת את  תוקפנותם כלפי מערכות ההולכה. 

המתקן מתוכנן לטפל בכל כמות המים המותפלים המיוצרים באתר הסבחה, כ-2,500 מ"ק בשעה 

וכ-15 מיליון מ"ק בשנה , ולהביאם לרמה הנדרשת בתקנות בריאות העם: סידן מומס בטווח ריכוזים שבין 80 ל-120 מג"ל כקלציום קרבונט ואלקליניות בריכוז שמעל ל-80 מג"ל כקלציום קרבונט. נציין כי לאחרונה התקבלה הקלה  עבור המתקן באילת ורמת הקשיות הנדרשת בשלב זה הופחתה ל-60 מג"ל כקלציום קרבונט.  

הוספת הסידן והאלקליניות למים נעשית באמצעות הוספת CO2 למים המותפלים והזרמתם דרך עמודות אבן גיר בתהליך המדמה את התהליך הטבעי של ספיגת מינרלים במים המחלחלים דרך סלע. התגובה בין המים המותפלים, ה-CO2 ואבן הגיר גורמת להתמוססות אבן הגיר ולהעלאת ריכוז הסידן והאלקליניות במים.

 

CaCO3 + H2O + CO2 ---> Ca+2 + 2HCO3-

 

בלב מתקן ההקשיה קיימות 12 עמודות נירוסטה בקוטר 3.5 מטר ובגובה של כ- 9 מטר אשר מכילות כל אחת כ- 50 טון אבן גיר. חלק ממי המוצר המותפלים נשאבים ומוזרמים דרך עמודות אבן הגיר כאשר שאר המים המותפלים מוזרמים דרך צינור העוקף את מתקן ההקשיה. גישת תכנון זו הביאה הן לחיסכון בהשקעה, מאחר והיה צורך בהקמת כמות קטנה יותר של עמודות ולחיסכון באנרגיה, לא כל מי המוצר נשאבים ומוזרמים דרך העמודות. 

שני הזרמים מתאחדים לאחר היציאה מהעמודות. בקרת המתקן מתוכננת כך, שבנקודת המיהול ריכוזי הקשיות והסידן הינם בהתאם לנדרש בתקן.

האתגר המרכזי במתקן ההקשיה סבחה נובע מהאיכות המשתנה של מי המוצר המותפלים בהתאם ליחידות ההתפלה העובדות בסבחה, יחידות מים מליחים ומי ים והשילובים ביניהן. התכנון התהליכי התאים לכל הרכב מים את מינון ה-CO2  הנדרש עבורו ואת אחוז המים שיוזרם דרך עמודות ההקשיה, כך שבסופו של דבר המים המסופקים לעיר יהיו ברמה אחידה ובאיכות הנדרשת.

בנוסף להקשיה, עוברים המים חיטוי וייצוב לערכי LSI/CCPP (מדדים המתייחסים לפוטנציאל השיקוע של קלציום קרבונט במים) חיוביים ולרמת ההגבה הנדרשת בתקנות בריאות העםpH 7.5-8.3 .

מי המוצר לאחר ההקשיה מוזרמים למאגר אילת ומסופקים לעיר אילת. 

הקמת והפעלת מתקן ההקשיה הביאו לשיפור נוסף באיכות מי השתייה המסופקים לעיר אילת.

 

ניהול הפרויקט נעשה ע"י מרחב הדרום. התכנון התהליכי בוצע ע"י יחידת התפלה ופרויקטים מיוחדים. התכנון המפורט ע"י חברת "אגת הנדסה" וההקמה ע"י שח"מ.

יש לציין כי הרצת המתקן, בשילוב עם אספקת מים סדירה לעיר אילת, היה מבצע מורכב במיוחד. הוא הושלם בהצלחה הודות לשיתוף פעולה פורה בין כל הגורמים.

 

עמודות אבן הגיר במתקן ההקשיה, אתר ההתפלה של מקורות בסבחה

אילת, קיץ 2018

צילמה: ענת לקרץ-משיח

 



 

 

השתתפות נציג "מקורות" בכנס Field Joint Coating 2018

 

כתב: גרגורי ניזביצני, מנהל מחלקת הנדסת קורוזיה וחומרים

  

קורוזיה היא הגורם הבולט ביותר לגרימת נזקים עבור תשתיות תת-קרקעיות - לפחות מחצית מעלויות האחזקה של תשתיות תת-קרקעיות קשורות לנזקי קורוזיה; העלויות השנתיות הישירות בישראל מוערכות בעשרות מיליארדי שקלים.

מדי שנה ברחבי העולם נערכים כנסים רבים שמטרתם מניעת נזקי קורוזיה באמצעות טכנולוגיות/חומרים שונים. השנה הוזמן נציג "מקורות", גריגורי ניזביצני, על ידי המארגנים לקחת חלק באחד הכנסים המרכזיים בתחום - Field Joint Coating שהתקיים בלונדון במשך יומיים. 

הכנס התמקד בנושא הגנה אנטיקורוזיבית של חיבורי הצנרת והסתעפויות T שזהו אחד המקומות הרגישים ביותר בהם קיים סיכון גבוה להיווצרות קורוזיה מואצת וכתוצאה מכך לגרימת כשל מהיר. תכנית הכנס מצורפת בנספח א'.

בכנס ניתנו כעשרים הרצאות במסלולים הבאים: 

  • חדשנות ביישומי שטח של ציפויים שונים; 
  • סקרים לבחינת מצב הקונסטרוקציות והציפויים בתשתיות קיימות 
  • מגמות עתידיות לפיתוח ציפויים למניעת קורוזיה בחיבורי צנרת

בין החברות הבולטות שהציגו היו חברות כמו Aegeon (USA), BHR Group (USA), DNV GL (Norway), Canusa-CPS (Canada)      , Shawcor (USA) ואחרים. בכנס השתתפו כ- 100 מומחים שמייצגים חברות שונות   

מכל רחבי העולם לרוב מתעשיות הנפט והגז.

הכנס כלל גם פנלים מומחים. אחד מהם עסק בנושא "איתור פתרונות לדרישות מחמירות", גרגורי נטל בו כנציג ישראל.

גרגורי הציג בכנס פתרונות טכניים למניעת קורוזיה ושיטות בדיקה מתקדמות שמיושמים בחברת "מקורות", 

כגון: Drainage Test ו- DCVG, שימוש בציפוי פוליאתילן שחול תלת-שכבתי, שימוש בהגנה קתודית בזרם מאולץ בשיטה מתקדמת  Instant Off.

השתתפות נציג "מקורות" בכנס זה אפשרה חשיפה, החלפת ידע, השמעת דעות ויצירת קשרים עם גורמים מקצועיים ומובילים מהעולם בתחום הגנה אנטיקורוזיבית.

 

 

תמונה מס' 1: פנל מומחים בכנס שנתי Field Joint Coating )שני מימין – הח"מ(

 

 


 

 

 

תמונה תקופתית של חריגות מדידה במערכות ניטור איכות מים

 

כתבו: אבי דגן, מיטל רז ועומר דינר

 

 ניטור איכות מי השתייה הינו הכרחי להקפדה על עמידה בתקנות בריאות העם למי שתייה, אבטחה והבטחה של איכות המים המסופקים. 

לאיכות מי השתייה ישנה חשיבות עליונה והיא באה לידי ביטוי ביעדי החברה.

מערכות ניטור איכות מי השתייה המותקנות במתקני החברה מעבירות לחדרי הבקרה מספר פרמטרים, כאשר הבולטים שבהם הינם: כלור חופשי, עכירות, הגבה ומוליכות במים המסופקים. על בסיס מדידות  אלו מופקות בחדרי הבקרה התרעות שמטרתן למנוע מצבים בהם מים באיכויות החורגות מהתקנות יסופקו לצרכנים. במתקני החברה מותקנות מאות מערכות ניטור המייצרות את תמונת איכות המים כפי שהיא משתקפת בחדרי הבקרה .

לאור חשיבות זו, הועלה הצורך לבדוק באופן איכותי האם המדידות המתבצעות באמצעות המכשור הן אמינות, מדויקות ורציפות, וזאת על מנת שבחדרי הבקרה תתקבל תמונה משקפת ומדויקת של איכות המים, כך שניתן יהיה:

1. לוודא שכל חריגה המתקבלת בחדרי הבקרה תחשב לחריגת אמת ללא מיסוך הנוצר בעת ריבוי חריגות שווא.

2. גילוי מקדים ובהתאם לכך, טיפול בבעיות ותקלות במדי הניטור ובמערכות הטיפול השונות.

3. בקרה אחר מגמות באיכות המים.

נשאלה השאלה כיצד ניתן לקבל תמונה תקופתית מרוכזת שתשקף תמונת המצב של איכות המים ביא"מ תציף את הבעיות ותשמש כלי תומך החלטה בעדיפויות הטיפול  וכמו גם כלי המשקף בעיות אקראיות, או כרוניות של המערכת לצורך שיפור ותחזוקה.

לצורך התמודדות עם האתגר פותחה במחלקת ניתוח מידע הנדסי ובקרת תהליך, שבחטיבת ההנדסה וזאת בשיתוף עם מנהל חדר הבקרה בבאר שבע ומהנדסת איכות המים של יא"מ נגב מרכזי. מערכת המייצרת, על סמך נתוני הסקאדה, בקרת תהליך ונראות ברמה תקופתית ( יומית חודשית או לפי הצורך), לרבות דיאגנוסטיקה מלאה ברמת הנתון הבודד ו/או קבוצת נתונים. המערכת מציגה מידי בוקר בפני אנשי איכות המים והדרג ההנדסי את רשימת מכשירי הניטור בהם אירעה חריגה מספי ההתרעה, מספר חריגות כולל בתקופת הדו"ח ביחס לכל מכשיר, משך החריגה, השונות בין המדידות בתקופת הדו"ח וערכי המקסימום והמינימום .

בנוסף מציגה המערכת את המכשירים שלא חרגו מערכי הסף, אולם שונות המדידות בהם היא אפס, משמעות הדבר היא שהמכשיר קפוא והיא מציגה את כמות הקפיצות מערך מסוים החוצות את הדלתא המוגדרת במטרה לזהות אי תקינות של מכשיר המדידה.

המערכת נכנסה לשימוש יום יומי ביחידת אספקת מים נגב מרכזי. היא משרתת את אנשי איכות המים ביחידה ואת הדרג ההנדסי של היחידה.      

המערכת מהווה פריצת דרך בנושא אחזקה חזויה וקפיצת מדרגה בניהול, בקרה והבטחת איכות המים המסופקים.

במהלך החציון הראשון ,המערכת תוצג לכלל חטיבת התפעול ולחטיבת הטכנולוגיה לצורך קידום הטמעתה בחדרי בקרה נוספים. 

מחלקת ניתוח מידע הנדסי ובקרת תהליך מקדמת בימים אלה פיתוח כלים נוספים מסוג זה ברמה הארצית.

 

 

דוגמה לדו"ח יומי בנושא תמונת מצב של איכות המים והמכשור ב-24 שעות האחרונות במתקנים בהם ישנה חריגה או בעיית מדידה.

    

     דוגמה למסך דיאגנוסטיקה בנושא חריגות מדידה                     דוגמה להשוואת פרמטרים במתקנים שונים

 

 

 

 

 

 

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה