עובדות ועובדים יקרים,

לפני חמישים שנה החל לפעול "המוביל הארצי", אחד ממפעלי התשתית הגדולים שהוקמו אי פעם במדינה. הפרויקט המאתגר, שרבים התייחסו אליו ואל הוגיו כאל פנטזיה – הפך לעורק החיים של מדינת ישראל הצעירה. "המוביל הארצי"  איפשר את חזון הפרחת השממה, פיתוח החקלאות והתעשייה במדינה, ואגב כך – הדגים יכולות תכנון וביצוע מעוררות השראה.
"המוביל הארצי" הוא אחד ממפעלי התשתית הגדולים והחיוניים שהוקמו אי פעם בישראל.  בנייתו ארכה כעשר שנים וחניכתו הוצנעה משיקולים שונים. הקמתו היא ההגשמה המוחשית ביותר לחזונו של דוד בן-גוריון להפרחת השממה בישראל. תחילתו בראייתם ארוכת הטווח של דור המייסדים ב"מקורות" והירתמותם למציאת פתרון להולכת מים מהכנרת אל הנגב, והמשכו בהתגייסותם של אלפי עובדי "מקורות" ומהנדסיה לביצוע נאמן של האתגר ההנדסי העצום בתולדות מדינת ישראל, עד ימינו אלה. והנה, 50 שנים אחרי, "המוביל הארצי" עדיין קיים במלוא תפארתו וכוחו. >>>

מערך תקשורת, הסברה ודוברות

בימים אלה מציינת "מקורות" יובל להקמת "המוביל הארצי" – עורק המים הראשי במדינה ואחד ממפעלי התשתית הגדולים ביותר של המאה ה-20. "המוביל הארצי" הוקם כדי לתת מענה לתנאים השוררים בישראל: מיקום גיאוגרפי על סף המדבר, שוני רב בכמויות ובתפרושת הגשם והעובדה שבצפון קיימים מקורות מים טבעיים שפירים, החסרים בדרום השחון. עם הקמתו נועד "המוביל הארצי" לספק בעיקר מי השקיה לדרום הארץ, אבל במשך הזמן הלכו וגדלו כמויות המים שסופקו כמי שתייה.  >>>

ותחילה וידוי אישי:

כשהיינו ילדים, ממש ילדים

בשדות שבין יגור לכפר חסידים

הייתה באר, היה מחסן של צינורות

והיינו מושכים בשרוול של אבא:

אבא, בוא נלך למקורות.

 

כשגדלנו קצת למדנו מההורים והמורות

כי אי אפשר לומר סתם ככה בוא נלך למקורות

יש מקורות של אינפורמציה

יש מקורות תקציביים

יש מקורות הירי, להבדיל, ומקורות הירדן

יש מקורות תלמודיים >>>

היום נדמה כי זאת אגדה שמישהו המציא:

היה היה. מדינת ישראל מחולקת – למדבר

צחיח ומים רבים. חצי חצי

הגליל – פירות גן העדן. בנגב – לחם לא תוציא

ואז – אז עושה המדינה אותו מעשה מופת חלוצי

ומותחת דרומה את הקו הירוק, את מוביל המים הארצי

וחוצה הרים ומצוקים וחולות וחמר וישימון

עד כי את הדשא אשר במצפה רמון >>>

מה חדש