הגברת הגשם – 2012
ערך: נתי גליק, מנהל הענף להגברת הגשם
הענף להגברת הגשם של חברת הבת "שחמ מקורות ביצוע", מבצע פעילות אופרטיבית למעלה מ-50 שנה. פעילות זו זכתה להכרה של הקהילייה המדעית הבין-לאומית וצוינה לשבח על ידי עיתון המדע האמריקני SCIENCE.
תנאי ראשוני לירידת גשם הוא הימצאות עננים מהסוג המתאים, באזור מסוים ובזמן נתון.
מטרות המתודולוגיה של הגברת הגשם הן ייזום תהליך של המטרה בעננים אשר אחרת לא היו מורידים גשם, והורדת כמות גדולה יותר של גשם מעננים ממטירים.
בתנאי הארץ הגשם מתחיל להתהוות כאשר חלק מטיפות הענן הקטנות מאוד קופא ויוצר גבישי קרח. גבישי הקרח גדֵלים במהירות – תחילה על חשבון טיפות המים של הענן ובשלב השני על ידי איסוף והתנגשות, עד שנוצרים אלמנטים גדולים אשר משקלם יכול להתגבר על הזרמים העולים הקיימים בעננים. זרמים אלה גורמים לעננים להיות בתנועה פנימית מתמדת, ומונעים, או מעכבים את ירידת הטיפות הקטנות אל הקרקע.
היעד העיקרי של הגברת הגשם הוא ליצור חלקיקי המטרה רבים יותר בענן, בעלי גודל ומשקל שיאפשרו להם להתגבר על הזרמים העולים ולרדת לקרקע. שיטה שנוסתה, הצליחה ושוכללה במשך הזמן בישראל היא הזריעה הסטטית: זירוז היווצרות טיפות גשם גדולות יותר מאלו הקיימות באופן טבעי בעננים, על ידי הוספת גבישי קרח בזמן ובמקום שיגרמו לקיום תהליך יעיל של מיצוי המים בענן. הטיפות המאוד קטנות מתלכדות סביב גבישי הקרח, ובהגיען לגודל מספיק הן מתנתקות מסביבתן ויורדות לקרקע.
עונת הפעילות להגברת הגשם היא בין החודשים נובמבר–אפריל, כאשר התנאים המטאורולוגיים מאפשרים זאת (כיווני רוחות, טמפרטורת פסגות עננים, וקיומם של עננים מתאימים לזריעה). העדיפות הגבוהה ביותר ניתנת לזריעה מעל אגן ההיקוות של הכנרת. הזריעה מתבצעת באמצעות מטוסים ותנורי קרקע. כשצופי מכ"ם הגשם, הממוקם בנמל התעופה בן-גוריון, מבחינים במשקעים בדרכם לאזורי המטרה - הם מזניקים מטוסים בעלי מבערים מיוחדים ומדליקים את התנורים הקרקעיים הזורעים בעננים חלקיקים של יודיד הכסף. חלקיקים אלה משמשים גרעיני קיפאון יעילים המזרזים את תהליך יצירת המשקעים.
ניסויים סטטיסטיים מצביעים על הגברת הגשם בצפון כתוצאה מהזריעה בשיעור של כ-13% בממוצע רב-שנתי. ממחקר הידרולוגי עולה שבעקבות כך מתווספים כל שנה בממוצע כ-60 מיליון מטרים מעוקבים למשק המים, בעלות של כ-10 אגורות למטר קוב. עלות זו שוות ערך לכ-5% בלבד מעלות התפלת מי ים.
בממוצע רב-שנתי מבצע הענף כ-330 שעות טיסת לזריעה ולמעלה מ-10 שעות טיסה למחקר. בשנים האחרונות, על פי הנחיית רשות המים, מפעיל הענף את מערכות הזריעה בהיקף המרבי האפשרי, כדי לעזור להתגבר על שנות הבצורת והמחסור במים. בשנה שעברה בוצעו 450 שעות טיסה, מספר שיא אליו הגענו רק פעם אחת בעשור האחרון. בעונת הזריעה הנוכחית, חורף 2011-12, בוצעו כבר למעלה מ-410 שעות טיסה לזריעה וכמעט 15 שעות טיסה למחקר. עד סיום העונה המבצעית, בסוף חודש אפריל, יש סיכוי כי גם העונה נצליח לזרוע ולהשפיע בהיקף גדול באופן משמעותי מהממוצע.
צוות הענף להגברת הגשם כולל חוקרים מטאורולוגיים, צופי רדאר וצוות טכני.
צילם: אביב מוזס, "אלול"
התארגנות לייצור ציוד שאיבה בקטרים גדולים
כתב: ציון דגן, מנהל יחידת הייצור
עם קבלת ההחלטה על ייצור ציוד השאיבה עבור מגה פרויקטים, יחידת הייצור התארגנה ונערכה לביצוע המשימה, זאת במקביל למתן מענה לפרויקטים השוטפים שביחידה.
ההחלטה הציבה בפני היחידה שני אתגרים חשובים בהקמת תחנות השאיבה:
א. הגודל הפיזי של החלקים שיועדו לייצור
ב. עמידה בלוחות זמנים צפופים וקצרים
האתגרים שהתמודדנו איתם לראשונה היו ייצור/הרכבת משאבות בקוטר "40 (3 משאבות עבור תחנת כפר אוריה, 8 דרגות כל אחת, להספק מנוע מעל 7,000 כ"ס וכן ציוד דומה לשאר התחנות), ראשי משאבות במשקל של מעל 10 טון וגובה של מעל 2.5 מטר ודוודים "90-"76, באורכים של 15-22 מטר. במסגרת הפרויקטים נמצאים בתהליך ייצור מתקדם לוחות חשמל ופיקוד גדולים.
לצורך עמידה במשימה נדרשנו לתגבר את כוח-האדם המקצועי ברצפת הייצור, כולל מערכת ניהול הייצור, ובעיקר להקפיד על ביקורת איכות לכל אורך התהליך של ייצור המוצרים.
היחידה הצטיידה מבעוד מועד במתקני הרמה וייצור המתאימים לגודל ולמשקל הציוד הנדרש, וכן שודרג המכון לבדק משאבות והותאם לביצוע מבחני שאיבה למשאבות "40.
פעילות היחידה מתבצעת בממשק ישיר והדוק עם הנדסת ייצור ומנהלי הפרויקטים, במטרה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, כתלות בהתקדמות הפרויקטים בשטח.
עם גמר ייצור הדוודים ואספקתם, היחידה נערכת להרכבת יחידות השאיבה (סה"כ 20) ולאספקתן.
את ביצוע הייצור מלווה צוות מהנדסי מכונות מוכשר, שתכנן ושרטט כל חלק בציוד השאיבה. לפני תחילת הייצור עבר ציוד השאיבה בדיקה הידראולית בשיתוף עם מהנדסים מהמרחב ומהמטה.