חטיבת תפעול ואחזקה

   צפון     

‏
השחלת צנרת Primus line בקו בת שלמה לחץ גבוה    
 

כתב וצילם: דותן דרוקר

ביישוב בת שלמה קיים קו מקורות בקוטר "10 המספק מים ליישוב, לאתר תחנת הכוח חגית של חח"י ולמספר צרכנים נוספים. קטע של כ- 100 מ' בתחילת הקו עובר מתחת לבית פרטי. כל נסיונותינו להגיע להסדר מול המחזיק בשטח להעתקת הקו לגבולות המגרש עלו בתוהו. חלופת העתקת הקו בתוואי אחר הינה יקרה ותיאומה יקח לפחות שנתיים. לאור התנאים השוררים בקו: מי שתייה, לחץ גבוה, ספיקות גבוהות לקוטר קיים (קרי – אין אפשרות להקטין קוטר) בחרנו לבצע שיקום צנרת ללא חפירה באמצעות שירוול הצנרת הקיימת עם צינור פרימוס ליין אשר עונה על כל דרישות התכן.
פרימוס ליין היא טכנולוגיה חדשנית לשיקום ללא חפירות של צינורות לחץ להובלת חומרים שונים כגון מים, גז ונפט. התהליך מתבסס על צינור גמיש בלחץ גבוה וטכנולוגיית חיבור שפותחה במיוחד לצורך מערכת זו. טכנולוגיית פרימוס ליין מתאימה להובלת נוזלים שונים בתחום המים, וקיבלה אישור בלעדי לשרוול צנרת מי שתיה בישראל בהתאם לתקן הישראלי 5452 ולתקנים בינלאומיים נוספים.
התהליך מבוסס על צינור גמיש בעל 3 שכבות: פ.א – קוולר- פ.א אשר מוכנס ומושחל לצינור הקולט. מבנה הצינור מאפשר גמישות וחוזק גבוהים בעובי דופן דק מאוד וע"י כך מאפשר ציפוי פנימי לצנרת קיימת, תוך הקטנת קוטר של מילמיטרים ספורים.
הפרויקט בוצע באפריל 2018 למשך 4 ימי עבודה ע"י חברת  D & I, אשר הינה קבלן ייעודי לתחום, כאשר ההכנות אשר בוצעו ע"י הנדסת המרחב ויחידת העמקים איפשרו עבודה רציפה ללא הפרעה לצרכנים ולסביבת העבודה.

                                                                                  
שלב 1- הגעת הצינור על תוף                                                 שלב 2 – השחלת הצינור המכווץ

                                                                
שלב 3- ניפוח הצינור המושחל בתוך הצינור המארח                       שלב 4 – התקנת מחבר ייעודי         

   ירדן        

חציית המוביל הארצי בכביש 444 במסגרת הפרויקט "נתיב לדירה"

כתב: אלכסי פרץ, צילום: זיו כהן

בשנים האחרונות מתקיים פיתוח מואץ של תשתיות התחבורה בחלקים שונים של הארץ, כולל הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים, הנחת מסילות רכבת. תוואי הפרויקטים האלה באזור צפון ומרכז חופף לא פעם עם תוואי מפעל המוביל הארצי הנמצא באחזקת חבל הירדן. חציות הכבישים והמסילות מעל קו המוביל הארצי מהוות אתגר הנדסי ודורשות ביצוע פרויקטים להכשרת הקו לחפיפה עם תשתיות התחבורה מבחינת נשיאת עומסים, יצירת גישה לקו לצורך אחזקה וטיפול בתקלות תוך הפחתת פוטנציאל לפגיעה בצירי תנועה עתידיים. פרוייקט הרחבה ושדרוג כביש 444 המבוצע ע"י חברת נתיבי ישראל כולל בניית מחלפים והרחבת כבישי גישה לטובת הסדרת כניסה לעיר חדשה בשם חריש, המוקמת כעת בצפון הארץ, באיזור שמר.
כהכשרת תשתית המים לקראת ביצוע העבודות הנ"ל, חבל הירדן  מבצע פרויקט משולב להחלפת קטע צינור המוביל הארצי באיזור הקמת המחלפים החדשים. הפרויקט מבוצע במסגרת העבודות לגורמי חוץ, והוא ממומן של חברת נתיבי ישראל.
בתכולת הפרוייקט כלולים:

• החלפת קטע צינור פרקי מבטון של המוביל הארצי בקוטר 108" ובאורך של כ-500 מ' בצינור פלדה בקוטר זהה בעטיפת בטון מזויין, כולל הקמת תאי אביזרים חדשים המתוכננים בסטנדרט בטיחות גבוה. הקטע המוחלף נמצא בתוואי של הכביש העתידי והחלפתו מיועדת להבטיח עמידת קו המוביל בעומסים מכאניים גבוהים שיתפתחו בעקבות ההנחה והפעלת הכביש מעליו.

• הנחת צינור פלדה 80" באורך של כ-500 מ' ברצועת המוביל הארצי וחיבורו לצינור המוביל במטרה לאפשר הזרמת מים  בקו המוביל בעת ביצוע החלפת הקטע המתואר לעיל במהלך שנת 2019. צינור זה ישמש בעתיד כחלק ממערך המתוכנן להזרמת עודפי מים מותפלים צפונה ממתקני ההתפלה הקיימים במרכז הארץ.

• הפרוייקט כולל גם הנחת קו 24" באורך של כ-3500 מ' במקביל לצינור המוביל הארצי כקו גיבוי לאספקת מים לאזור ואדי ערה. האיזור מתפתח ובשנים האחרונות מתמודד מרחב המרכז של מקורות עם אתגר אספקת מים סדירה אליו בעת הפסקות קו המוביל הארצי. קו 24" המונח בין חיבור צרכן פרדס חנה של המוביל לבין חיבור צרכן ברקאי בא לתת פתרון בהתמודדות עם אתגר זה. בסיום הנחתו הקו יימסר לתפעול לידי מרחב מרכז

ביצוע הפרויקט בשטח החל באוגוסט 2018 ומתוכנן  להסתיים ביוני 2020.
שלבי הפרויקט כוללים, בין היתר - ביצוע בתנאי מבצע של פעולות רבות במהלך שתי הפסקות המוביל - בינואר 2019 ובינואר 2020 ולכן הפרויקט מהווה אתגר אמיתי מבחינת לוח זמנים קשיח, אשר מוכתב ע"י מסגרות קבועות של הפסקות המוביל שלא ניתנות להארכה או לדחייה.
העבודות בפרויקט מבוצעות ע"י חברת "שח"מ מקורות ביצוע" בפיקוח של יחידת הפיקוח של מקורות
תקציב הפרויקט עומד על כ-95 מלש"ח

הפעלת טורבינה הידרואלקטרית באתר מצר

כתב: דודו ספיר, מהנדס אספקת המים חבל הירדן

במהלך חודש נובמבר האחרון התקבל אישור סופי מחברת החשמל לחיבור הטורבינה לרשת החשמל הארצית.
תאריך זה מסיים הליך ארוך שהחל בשנת 2011 משלב ייזום הטורבינה.
בעוד שהליכי התכנון, הרכש והקמת הטורבינה באתר הסתיימו כבר במחצית שנת 2014
שלב קבלת רשיון הייצור וחבור הטורבינה לרשת הפך לאתגר העיקרי.
תהליך קבלת הרשיונות בוצע במקביל להקמה, תהליך זה כלל סקר אתר,אישורי רשות המים ורשות החשמל, החתמת שר האוצר ושר התשתיות על מסמך המאשר לחברת מקורות להפיק חשמל תוך כדי ניצול עודפי לחץ במערכת הארצית.

לאחר החלטה זו חודש הנסיון לקבלת רשיון ייצור מרשות החשמל, בתקופה זו התפרקה הרשות ונאלצנו להמתין עד הקמת הרשות החדשה וכינוס המליאה. הליך זה הסתיים בקבלת רשיון מותנה בתאריך 26/12/2016, ובהמשך  במאי 2017 התקבל אישור תעריפי כבסיס להסכם עם חח"י. משלב זה ואילך עיקר הפעילות בוצע מול חברת החשמל שאף היא הערימה קשיים, בפברואר 2018 נחתם לבסוף ההסכם מול חברת החשמל, בוצעו השלמות ושינויים בשטח בהתאם לדרישתם, ונקבע תאריך ההפעלה לחודש אוקטובר 2018 בנוכחות נציגי חברת אנדריץ(ספק הטורבינה).
תהליך ההפעלה הראשונית ארך כ 10 ימים בו בוצעו מכלול הבדיקות לטורבינה , בסיומו הופעלה הטורבינה לרשת והושלמה מערכת הבקרה לשליטה מלאה על הטורבינה מחדר הבקרה מפק"ח.



 בתמונה :התקנת הטורבינה באתר מצר, צולם ע"י בן אזהרי

תאור המערכת:
אספקת המים המסוננים מהכנרת למרכז הארץ מתבצעת בקטע שבין אתר אשכול לראש העין בגרביטציה תוך ניצול הפרשי הגובה בין שני האתרים. עודפי הלחץ ,הנוצרים כתוצאה מהפרשי הגובה הטופוגרפים הגדולים, נשברים כיום באמצעות מגופי ויסות ייעודיים.
כחלק מהליך חסכון אנרגיה ופיתוח בר קיימא בחברה ,חבל הירדן של מקורות יזם פרוייקט המנצל את לחץ עודף זה לייצור חשמל 'ירוק' ע"י התקנת טורבינה הידרואלקטרית מסוג "פרנסיס" שתחליף את מגופי הויסות הקיימים.
הטורבינה מוזנת מהלחץ הגבוה שבמעלה המגופים (כ-11 אטמוספירות) ומקטינה אותו ללחץ הנדרש על מנת לספק את המים דרומה (כ-7 אטמוספירות) וזאת ע"י סיבוב גנרטור המייצר חשמל.
הטורבינה, שהוזמנה מחברת ANDRITZ האוסטרית, בהספק של 560 kw ,צפוייה לייצר חשמל בהיקף של כ- 2500 מגהווט בשנה ולהעבירם לרשת החשמל הארצית. ייצור זה הוא שווה ערך לשריפה של כ- 1000 טון פחם בשנה בתחנת כח של חברת החשמל ומחליף אותו.
הטורבינה הינה בעלת יכולת תפעול מתקדמת ומשתנה המתאימה את עצמה לשינויי ספיקות ולחצים המאפיינים את ההזרמה במוביל הארצי ע"י מערכת ויסות פנימית. המערכת כולה נשלטת מחדר הבקרה המרכזי של המוביל הארצי .
ההשקעה הכוללת  בפרויקט הינה-8 מלש"ח (מתוכם כ 1.5 מלש"ח מענק ממשרד התמ"ת) מאז הפעלתה הטורבינה עובדת ברציפות מייצרת כ 10MW  ליממה וצפויה להניב הכנסה של 1 מלש"ח בשנה.


פרוייקט הטורבינה במצר היווה אתגר במכלול תחומים(הנדסי,משפטי רגולוטרי) אך סלל את הדרך לביצוע פרוייקטים נוספים בחברה בתחום זה.

   מרכז     

כיצד מנקים מאגר קולחים בעלות מזערית ומבלי לרוקן אותו
 

כתבה: לילך שטרסלר, מהנדסת איכות מים קולחים והשבה, מרחב המרכז

במרחב המרכז מצאו פתרון יצירתי להוצאת חלקיקי פסולת שנמצאו במאגר הקולחים זיתא, בשיתוף פעולה של יא"מ צפון ירקון והנדסת איכות מים.
מט"ש חדרה מספק קולחים שניוניים ללא סינון למערכת אספקת הקולחים של מקורות בחדרה, הכוללת בתוכה את מאגר זיתא בנפח 40 אלמ"ק. המט"ש לא תמיד עומד באיכויות הקולחים שהוא אמור לספק, והוא מזרים למערכת של מקורות חלקיקי מוצקים, פלסטיק וניילון רבים שמקורם בשפכים.
ביציאה ממאגר זיתא קיימת מערכת סינון מתוצרת "עמיעד". הקולחים עוברים סינון ומגיעים לצרכנים נקיים יחסית. לאחר שמצטברים חלקיקים על רשת הסינון, הם עוברים שטיפה נגדית ומי השטיפה הנגדית זורמים חזרה למאגר זיתא, לקצה המרוחק מן השאיבה, וכך הפסולת נשארת במערכת.
בשנת 2016 בוצע ניקוי למאגר בשיטת הגיאוטיובס בעזרת חברת "אדמיר" בעלות של 261 אלש"ח!!

במאי 2018 התרחש במט"ש חדרה אירוע שבמהלכו זרמה כמות גדולה של משקעים למערכת של מקורות, ומאגר זיתא התמלא בחלקיקים צפים מסוגים שונים. כמות השטיפות הנגדיות של מערכת הסינון בתחנת זיתא עלתה מכ-1-2 שטיפות בשעה ל-3 שטיפות בשעה (ראה תרשים 1).
תרשים 1: כמות שטיפות נגדיות ביממה במערכת הסינון במאגר זיתא, ממרץ ועד סוף יוני 2018

מכיוון שרצינו להימנע מביצוע ניקוי נוסף בעלות גבוהה ובסמיכות לניקוי הקודם, חיפשנו דרך להרחיק את הפסולת באופן שונה ואף מצאנו:
הוצע לתפוס את המוצקים במי השטיפה הנגדית של המסננים, לפני חזרתם למאגר.
הוזמן כלוב מנירוסטה על פי תכנון של היא"מ, בעלות של כ-10,000 ₪. הכלוב הותקן באוקטובר 2018, ומאז מי השטיפה הנגדית של מערכת הסינון מופנים לתוכו. חלקיקי המשקעים והפלסטיק נתפסים בכלוב ומי השטיפה חוזרים למאגר כשהם נקיים מחלקיקים גדולים.  סך כל עלות העבודה לא כולל עבודת היא"מ הסתכם בכ-15,000 ₪ בלבד,  זול בהרבה מעלות ניקוי מאגר קולחים בשיטה כלשהי.

תמונה 1: כלוב הסינון המותקן על שולי מאגר זיתא. צילם: יובל סימון.


עובדי היא"מ מפנים את הפסולת שהצטברה בכלוב אל פח האשפה, מדי יומיים-שלושה. אנו צופים שתדירות פינוי הכלוב תרד עם הזמן.

תמונה 2: מראה כלוב הסינון לאחר עבודה של 5 ימים (1-5 בנובמבר)

פח אשפה מלא בפסולת שפונתה. 
צילם: אסף בן סעדון.

בזמן כתיבת ידיעה זו, כחודש מאז התקנת הכלוב, עדיין לא ניתן להצביע על שינוי בניקיון המאגר או על ירידה בכמות השטיפות הנגדיות של מערכת הסינון. יחד עם זאת, "מעגל הקסמים" של הפסולת נשבר, וזאת בעלות נמוכה ביותר. בניגוד למבצע ניקוי עם גיאוטיובס, הכלוב ישמש אותנו לאורך כל תקופה שנחפוץ, וכך, גם אם תתקבל שוב איכות קולחים גרועה ממט"ש חדרה, הכלוב ימשיך לבצע את עבודתו נאמנה.

סמינר "מים בעיר" בצ'ילה 

כתבה: גלית ששון

בנובמבר הוזמנה מקורות על ידי חברת Creo לסמינר "מים בעיר" שהתקיים בעיר אנטופגסטה שבצ'ילה . מטרת הנסיעה הייתה להציג את הניסיון שנצבר בישראל ובמקורות בתחום הקולחים בדגש על שימוש חוזר בעיר. 
העיר אנטופגסטה ממוקמת בצפון מרכזה המדברי של צ'ילה בסמוך לאזור עם מכרות רבים (בעיקר נחושת) ועל כן , מושכת עובדים רבים . התוצר הגולמי לאדם באנטופגסטה גבוה (מעל 40,000 דולר לאדם ) אך, איכות החיים בעיר כולל שירותים , תשתיות , רווחה ופארקים ציבוריים נמוכה מאוד.
חברתcreo  היא תאגיד שנוצר משיתוף פעולה בין סקטור המכרות לסקטור הציבורי שמטרתו שיקום העיר אנטופגסטה בשלל תחומים כדי להפכה לאטרקטיבית יותר למחיה. מכיוון שמדובר על אזור מדברי צחיח (ממוצע משקעים שנתי של 2.5 מ"מ) זמינות המים הטבעיים  נמוכה מאוד ועיקר אספקת המים בעיר מבוססת על מתקן התפלה יחיד ובהתאם, עלות המים גבוהה יחסית לכל מ"ק .ולכן נבחנת השבת הקולחים בעיר כדי לספק מים זולים להשקיית פארקים ציבוריים מתוך חזון להפוך את העיר לירוקה יותר.  
בהרצאת הסמינר הוצגו איכויות הקולחים השונות הקיימות בארץ והתקינה המחייבת למטרות השקיה שונות (השקיה עם מגבלה, השקיה ללא מגבלה ואיכות מעולה). ניסיון ישראל ומקורות הומחשו ב- 4 פרויקטים לשימוש חוזר של קולחים לתחום העירוני כשהעיקרי הינו פרויקט גאולת הירקון, פרויקט שבו מודגם שימוש חוזר של קולחים לנחל, פארקים ציבוריים ושטחים עירוניים.
במסגרת הביקור בצ'ילה נערכו פגישות עם חברת המים הארצית ( Econssa) ותאגידים משותפים של תעשיינים וסקטור ציבורי (Fundación Chile, Creo) לבחינת שיתופי פעולה.

   דרום     

הקמת מאגר עופרים

כתבו: יניב שרעבי , מנהל פרויקטים, אסף נתן גבריאלי ,מהנדס מים

בתחילת שנת 2013  אישרה הועדה לשיפוט תכניות במשק המים את "תכנית האב לערבה התיכונה". 
עקב מצוקת המים הקיימת ומגמת התרחבות הישובים והחקלאות בערבה התיכונה, בהתייחס לעובדה 
שיישום תכנית האב יארך זמן, הוחלט יחד עם רשות המים להכין תכנית אשר תיתן מענה לביקושי המים 
בשלב המיידי. תכנית "הספקת מים לערבה התיכונה ונאות הכיכר- שלב מיידי" אושרה בשנת 2014.
התכנית כוללת הנחת 180 ק"מ קווים, קדיחה וציוד 21 קידוחים, הקמת מתקני טיפול, תחנות שאיבה 
וכן שלושה מאגרים.
מאגר עופרים בנפח 300 אלמ"ק הינו הגדול ביותר מבין המאגרים הכלולים בתכנית.
המאגר מוקם כעת בשטחים שמצפון למושב חצבה וממערב למושב עידן, על שטח של כ-49,000 מ"ר.
ביצוע המאגר החל בתאריך 21/5/18 באמצעות הקבלן ג.א מהנדסי הצפון.
היקף הפרויקט בכללותו כ- 44 מלש"ח, מתוכם כ- 24 מלש"ח עבור הקמת המאגר.
המאגר נבנה כמאגר עפר באיזון חלקי של חציבה/חפירה וכן מילוי אשר ברובו מחומר מקומי.
המאגר יהיה אטום בתחתיתו ובדפנותיו ויהיה מכוסה לשמירת איכות המים ומניעת אידוי. 
עבודות העפר והאיטום צפויות להסתיים בסוף שנת 2019 ומיד לאחר מכן תחל ע"י שח"מ בניית תחנת השאיבה שתוקם על הסוללה המזרחית של המאגר.
תחנת השאיבה תשמש לסניקת המים המליחים מהקידוחים המקומיים, וכן מים שפירים מרשת המים הארצית באמצעות מערכת קווים מחברים ובהם קו צפית סדום לנאות הכיכר צפונה לשטחי "קול אמריקה" של מושב עידן וכן דרומה לשטחי מושב חצבה.
תמהיל המים שיסופקו יהיה במוליכות של עד 1.6 דצ"ס/ס"מ, לעומת מוליכות מי הקידוחים המסופקים כיום שנעה בין 2 ל 3.5 דצ"ס/ס"מ.
איגום המים כיום עבור חקלאות אזור עידן וחצבה נשען על בריכות בנפח כולל של 10,000 מ"ק. עקב כך צרכני המים מתבקשים לפרוס את השקיית השטחים החקלאיים במשך כל שעות היממה והמים מסופקים בספיקת שיא מוגבלת.
הפעלת המאגר תשדרג באופן מהותי את מערך אספקת המים בכל אזור עידן וחצבה. תאפשר את שיפור איכות המים המסופקים ע"י מהילת מקורות מים שונים ותגדיל את אמינות אספקת המים, בעיקר בזמני שיא הצריכה.

     
הקמת מאגר עופרים (צילם: עמיחי סנדלר / אחראי בקרה ותכנון – מרחב דרום)