סמנכ"ל חטיבת הנדסה, יוסי שמעיה

חטיבת הנדסה

פרויקט חשמול רכבת ישראל

 

כתבה: גליה שטרנהל, מהנדסת הגנה קתודית ארצית

הקדמה
פרויקט חשמול רכבת ישראל ע"פ תת"ל 18 הינו פרויקט תשתית לאומי הכולל חשמול כ- 420 ק"מ קווי רכבת, 13 קווי נוסעים, הקמת 14 תחנות השנאה רכבתיות (TS), הקמת מערכת הולכה עילית (OCS), הקמת מערכת שליטה ובקרה וחשמול מתחמים (קישון, חיפה מזרח, לוד, באר שבע, אשקלון).
מזה מספר שנים מתקיימים תיאומים הנדסיים בין מקורות לבין רכבת ישראל (מנהלת החשמול) בדבר הטיפול בהשפעות על קווי מקורות הן בתחום השפעות אלקטרו-מגנטיות והן בתחום השפעות של קורוזית AC. מהנדסי חשמל והגנה קתודית של מקורות במטה ובמרחבים מלווים את הפרויקט מתחילת הדרך, כמו כן חברת ההנדסה הצרפתית SEGULA מועסקת כיועצים/מומחים של מקורות בפעילות מול הרכבת.

 

מיפוי קווי רכבת חשמלית

התארגנות של חברת מקורות
במסגרת התיאומים נעשה מיפוי נרחב של תשתיות מקורות בקרבת תוואי מסילות הרכבת שיחושמלו כאשר בשלב ראשון הפרויקט התמקד בקו המהיר לירושלים (הקו הראשון שיחושמל). הטיפול בקו זה יהווה מודל לטיפול בשאר הקווים שיחושמלו.
בוצעו חישובים תיאורטיים לבדיקת השפעות על קווי מקורות שבקרבת תוואי הקו המהיר לירושלים ע"י חברות שוויצריות ENOTRAC  וSGK- - היועצים המומחים של רכבת ישראל. בעקבות הרצות תפעוליות של קטר חשמלי במקטע הרצה של כ- 12 ק"מ לטובת רכבת ישראל לבדיקת הקו, הקטר ומערך הקרונות, בוצע גם ניטור מדגמי על שני קווי מקורות.
בהיערכות לתכנון וביצוע מיגונים בקווים בהם צפויה השפעה הוכן תכנון גנרי של אמצעי מיגון מפני השפעות אלקטרומגנטיות של רכבת מחושמלת. התכנון הגנרי מהווה בסיס לתכנון המפורט של המגונים ואמור להקטין משמעותית את משך התכנון המפורט ולצמצם את עלויות ההקמה. בימים אלו החל שלב הפעלת הביניים של רכבת מחושמלת (דהיינו שלוש רכבות בשעה) ובו בוצע ניטור ראשוני לבדיקת השפעות. ע"פ ממצאי הניטור צפויה השפעה ומקורות נערכת לתכנון ולביצוע מיגונים. התכנון המפורט מבוצע בהנחית מקורות ע"י "ניקא הנדסה" ומיועד לתת מענה מתאים לביצוע מיגונים עד לשלב הפעלה מלאה של רכבת מחושמלת (דהיינו שש רכבות בשעה).
עבודה זו תשמש כמודל להמשך תיאומים בקווים האחרים שבתת"ל 18 זאת בהתאם להסכם שנחתם בין שתי החברות.

תמונות מסיור של אנשי פורום הנדסי בקורוזיה בקו המהיר לירושלים טרם הפעלתו- מרץ 2018

 

 

שימוש בחומרים מקומיים למילוי חוזר בחפירות להנחת קווים

 

כתב: אוראל מרקוביץ

חברת מקורות מניחה מידי שנה קווי הולכת מים בהיקף כספי הנאמד בכ-700 מלש"ח.
הנחת הצנרת נעשית בהתאם לסטנדרטים המבוססים על תקינה בינלאומית ובאופן המבטיח קיימות ארוכת טווח. דגש מיוחד ניתן להבטחת תמיכת צד נאותה לצנרת שהעדרה מאפשר דפורמציות (שקיעות) ועקב כך היסדקות הטיח הפנימי ופגיעה בהגנה האנטיקורוזיבית, מצב בו כשל עקב נזקי קורוזיה הינו רק שאלה של זמן.

תמיכת הצד ניתנת על ידי חומר המילוי החוזר משני צדי הצינור בחפירה, והידוקו לרמה הנדרשת. התקינה והוראות המהנדס הראשי במקורות מאפשרות שימוש במגוון רב של חומרים אך ממכלול שיקולים נעשה בדרך כלל שימוש בחומרי מילוי מיובאים (בדרך כלל סומסום או חול) המתהדקים בנקל.

בשנים האחרונות חלה עליה דרסטית בעלות חומרי המילוי המיובאים, וכן בעלויות ההובלה והטמנת החומרים המפונים מהאתר.
אגפי ההנדסה והפיתוח החלו בפעילות משותפת שמטרתה להגדיל את השימוש בחומרים מקומיים תוך ייתור הצורך ביבוא חומרים, ייתור ההובלות הכפולות (יבוא חומר ופינוי חומר מקומי)  וייתור הצורך בהטמנה של החומרים המפונים.
יודגש כי מדובר בפעילות מורכבת הכוללת שינוי דפוסי עבודה ומתודולוגיות מקובלות לצד שינוי הציוד הנמצא בשימוש.

במסגרת זו הוחלט לבצע פיילוט על קו מוצא -עין כרם הכולל קו "80 באורך כ-3 ק"מ המונח ברובו המוחלט בקרקע סלעית. מטרת הפיילוט לבחון שימוש בחומרי מילוי מקומיים באמצעות גריסתם וניפוים לקבלת חומר בתכונות הנדרשות.

בשלב הראשון נשכר קבלן עם הציוד המתאים, החומרים שנתקבלו נשלחו לבדיקות מעבדה לצורך קבלת פילוג החומר ונתונים רלוונטיים להידוקו, ובהמשך בוצעו מבחנים מבוקרים בתעלת מבחן שנחפרה לצורך כך באתר.

לאחר שנבחר ההרכב האופטימאלי, החל ייצור החומר השוטף והשימוש בו למילוי חוזר בחפירה והידוקו.
חשוב לציין כי עבודות ההידוק שנדרשו בחומר זה היו ארוכות ומורכבות בהשוואה לחומר המיובא אך בשקלול כולל לעלות מ"א הנחה הושג חיסכון משמעותי בסך כ-1,400 ₪ למ"א. שמשמעותם כ-3 מלש"ח ל-2 ק"מ שבוצעו.

הפעילות בוצעה על פרויקט חי הנתון לאילוצי תקציב ולו"ז ולא הייתה מתאפשרת ללא פתיחות וגמישות מחשבתית שהייתה כרוכה גם בסיכונים. כאן המקום לציין מספר עובדים וביניהם אוהד רשף-מנהל הפרויקט, ולרי סומין, איציק לוי ונחום מאיר – שח"מ, יאיר בייטלר-פיתוח  שיחד עם עובדיהם שהיו שותפים מלאים לכל ההליך ולהצלחתו.

יצוין כי פעילות דומה מבוצעת בקו חוצה שומרון קטעים א, ב, ד – גם שם מתבצעת גריסת הסלע המקומי.

לסיום יצוין כי למרות המורכבות שתוארה לעייל, קרקע סלעית עדיין נחשבת למקרה קל  בהשוואה לקרקעות חרסיתיות שם אתגר השמשת החומר גדול משמעותית, ובמיוחד בחרסיתות הכבדות.

לצורך כך מקורות נערכת לביצוע מחקר יישומי שמטרתו איתור מתודולוגיות עבודה וציוד מתקדם שיאפשרו שימוש במגוון חומרים מקומיים ללא פגיעה באיכות תמיכת הצד ובשאר הדרישות המוגדרות בתקינה להנחת צנרת.




תמונה 1 : המגרסה בפעולה





תמונה 2 : חתך החפירה וכלי ההידוק תוך שימוש בחומר הגרוס














לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה