מרחב הצפון

הבצורת בישראל והתוכנית הלאומית להצלת משק המים
 

מקור: אתר האינטרנט של " מקורות"

 

מיום הקמתה, ידעה ישראל מחסור מתמשך במים. כדי להתמודד עם מיעוט המשקעים בישראל, וכדי להיערך למחסור עתידי, החלה מדינת ישראל להתפיל מים. באילת מתקיימת התפלה כבר משנות ה-60, וב-2005 החלה ההתפלה הגדולה בים התיכון. כיום מותפלים 585 מיליון קוב בשנה. בנוסף להתפלה, ישראל מנצלת מי שפכים לטובת חקלאות. אלמלא ניצול זה של השפכים הייתה זקוקה ישראל לעוד כמה מתקני התפלה.

ישראל מובילה בעולם בשיעור מים מותפלים ובשיעור מים מושבים לחקלאות, מקום ראשון בעולם ובפער של יותר מפי שתיים מהמדינה הבאה אחריה. גם בפחת מים ממוקמת ישראל במקום הראשון בעולם, ואף במודלים תפעוליים של בקרה.

בחמש שנים האחרונות חווה ישראל ירידה מתמשכת במשקעים, ביחס לממוצע הרב שנתי, שהוביל את ישראל למצב של בצורת. מיעוט כזה של משקעים שנמשך זמן כה רב הוא תופעה נדירה, כמותה לא נרשם בישראל מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. הירידה המשמעותית במשקעים בלטה במיוחד בצפון הארץ. אזור זה אינו מחובר למערכת המים הארצית, משום שכביכול לא היה בזה צורך עד היום.. גם מפלס הכינרת מצוי מתחת לקו האדום התחתון, וזאת על אף שנפסקה שאיבת המים ממנה למוביל הארצי. התוצאה של הבצורת היא גרעון משמעותי במאגרים הטבעיים השפירים.

המחסור במקורות המים הטבעיים מסתכם בכ- 2.5 מיליארד מטר קוב מים, שמהווים כמות של שלוש שנות צריכה ביתית. ובעוד שאין סכנה של ממש למחסור במים בבית, הבצורת פוגעת באופן משמעותי בחקלאות, בטבע ובסביבה.

גם המודלים המקצועיים לחיזוי ארוך טווח לחורף הבא, 2018-2019, לא מבשרים טובות. התחזיות מדברות על חורף ממוצע. יש לציין, כי הבצורת הקשה אינה נחלתה של ישראל בלבד. בקרב אנשי המקצוע ומדעני האקלים קיים קונצנזוס בנוגע לשינויים האקלימיים שאזורים שונים בעולם חווים. באזור המזרח התיכון, מתעצמת תופעת הבצורת עם תנאי יובש קיצוניים וקיימת סכנה להתייבשות מקורות מים.

הבצורת המתמשכת הובילה לכך, שבחורף האחרון כושר ייצור המים המותפלים בישראל מוצה באופן מלא. שנת בצורת נוספת, כפי שצפויה, תביא את מקורות המים הטבעיים לשפל חסר תקדים, להתייבשות מעיינות ולסכנה ממשית לכנרת.

בינואר השנה (2018) כינס שר האנרגיה והמים, ד"ר יובל שטייניץ, דיון חירום בנוגע למצבו החמור של משק המים. השר שטייניץ הורה, על רקע המלצות הפקידות המקצועית, לנסח הצעת מחליטים לאישור הממשלה להכרזה על שנת בצורת, המלווה בתוכנית לאומית להצלת משק המים.
 
בחודש יוני 2018 אישרה הממשלה את תוכנית החירום האסטרטגית להתמודדות משק המים עם הבצורת, שהוצגה על ידי שר האנרגיה והמים. בהצעת המחליטים נכתב, "רצף נדיר של חמש שנות בצורת חריגות בהסתברות של 1:50 שנים הביאו את המשק הישראלי בפני הצורך לבצע התאמות דחופות בתוכנית ייצור

המים ובתוכנית הפיתוח הנגזרת ממנה. מצב זה אף מחמיר כתוצאה ממגמות הידרו-אקלימיות המיוחסות לתופעת שינויי האקלים". עוד צוין בהצעה, כי מלבד הרצף הנדיר של בצורת גם היקף הביקוש במגזר הביתי עלה בשנתיים האחרונות בכמות כוללת של כ-150 מלמ"ק (כמות המיוצרת בשנה על ידי מתקן התפלה גדול). על פי התחזיות, צריכת המים הביתית צפויה להמשיך לעלות עקב גידול האוכלוסייה.

 

לדברי השר השטייניץ, התוכנית האסטרטגית שגובשה תיתן מענה להתמודדות עם הרצף החריג של חמש שנות הבצורת האחרונות, אשר הביאו את משק המים בישראל למחסור חריג במים טבעיים ואת מקורות המים בצפון לשפל חסר תקדים. התוכנית האסטרטגית מציע התמודדות של משק המים עם הבצורת לעשור הקרוב.


להלן עיקרי תוכנית החירום שאושרה בממשלה:
1. הקמת שני מפעלי התפלה נוספים – בישראל פועלים כיום חמישה מתקני התפלה, המספקים 585 מלמ"ק מים מותפלים בשנה. בתוכנית הוחלט על הקמה מיידית של שני מתקני התפלה חדשים בגליל המערבי ובשורק, אשר יגדילו את כושר הייצור של המים ב-300 מלמ"ק לשנה. כמו כן, תקודם היערכות לתוספת של 100 מלמ"ק נוספים, כאשר הצורך בתוספת ייבחן בשנת 2020. זאת, על ידי הקמת ועדת מכרזים בין משרדית לפרסום מכרזים בשיטת PPP. השלמת התהליך צפויה לקחת כחמש שנים.


2. תוכנית לשיקום נחלים – עיקרה שיקום שבעה נחלים בצפון הארץ, בעלות של כ-100 מיליון שקל. בנחלים געתון ונעמן יושקע הסכום הגדול ביותר: 25 מיליון ₪ בכל נחל. הנחלים האחרים שישוקמו הם קישון, חדרה וציפורי, ובנחלים בצת ועינן תצומצם הפקת המים מהנחל. התוכנית כוללת צעדים מגוונים, המותאמים לכל נחל, שמבוססים על הפסקת השאיבה ממקורות הנחל, הקמת תשתית שתאפשר זרימה לאורכו ואגירת המים במורדו, ותגבור אספקת המים לנחל מהמערכת הארצית. התוכנית תושלם עד לשנת 2023, ותתבצע במימון משותף של משרד האנרגיה, רשות המים והקרן לשיקום שטחים פתוחים.


3. הזרמת מים מותפלים לכנרת – ימת הכנרת, אשר מפלסה נמצא כיום בשפל חסר תקדים, תחובר למערכת הארצית, כך שלראשונה יוזרמו מהמים בכיוון ההפוך: מים מותפלים יוזרמו לכנרת, מדרום לצפון, בהיקף שנתי של כ-100 מלמ"ק. מהלך זה יסייע בהעלאת מפלס הימה ובשיפור איכות המים, שתשמש כמאגר רזרבי. השלב הראשון בתוכנית הוא להעביר מים ממאגר "אשכול ארבל", והוא צפוי להסתיים עד סוף 2019. בהמשך מתוכננת נקודת שאיבה צפונית יותר. עלות הפרויקט בשלב הראשוני היא כ-300 מיליון שקלים מהתקציב השוטף של הפיתוח ב"מקורות".


4. חיבור אזורים מנותקים למערכת המים הארצית – רשות המים תגבש עד סוף שנת 2018 תוכנית לחיבור האזורים המנותקים מהמערכת הארצית, ולהבטיח גם להם את אספקת המים האמינה המובטחת לאזורים המחוברים למערכת הארצית. האזורים המנותקים הם: מעלה כנרת, הגליל המערבי, העמקים המזרחיים ורמת הגולן. אספקת המים באזורים אלה מתבססת כיום על מקורות מים מקומיים ללא גיבוי מהמערכת הארצית.
בנוסף, תפעל הממשלה להסרת חסמים סטטוטוריים לשם זירוז הקמת תשתיות מים, והיא השיקה קמפיין לחסכון במים, לצד חלוקת אמצעי חסכון ביתיים. בנוסף, יש כוונה לשקם כ-500 קידוחי מים.
אם כיום נצרכים בישראל כ-2.4 מיליארד קוב בשנה, הרי שב-2030 ביקוש המים בישראל יצריך עוד כחצי כמיליארד קוב מי התפלה, כאשר כמות מי הקולחין תגדל פי שתיים. יעד כושר ייצור המים המותפלים לשנת 2030 ייקבע על סך של990 מלמ"ק לשנה,. יעד זה ייבחן מחדש בשנת 2023 בהתאם למצב מקורות המים. ככל שמפלסי מקורות המים לא יגיעו למצב הרצוי, יעד ההתפלה יוגדל ויעמוד על 1,200 מלמ"ק לשנה לפחות, לאחר בחינת מועצת רשות המים.
לשם מימוש החלטת הממשלה דרוש גידול משמעותי בהשקעות בשיעור של כמעט פי שתיים מתקציבי הפיתוח, עלות הנאמדות ביותר ממיליארד ₪. עלות זו ככל הנראה תמומן באמצעות העלאת תעריפי המים.
כבכל שנה, גם השנה, המשיכה מקורות לפתח את משק המים בהיקף של כמיליארד ₪ לטובת אזרחי מדינת ישראל ועל מנת לעמוד ביעדי הפיתוח של הממשלה.


 





פיילוט מגדל כיחוש לטיפול בטריהלומתנים
 

 

כתבו: זוהר בכר, סלבה שמולביץ', אתי מנשרוב, אבי פטררו

במסגרת המאמצים בחברת מקורות למצוא פתרונות יישומיים ויעילים להתמודדות עם היווצרות הטריהלומתנים במערכת אספקת המים בה משולבים מי כנרת מסוננים, נבחנת בימים אלו טכנולוגיה להרחקת טריהלומתנים מהמים באמצעות מגדל כיחוש.
טכנולוגיה זו מוכרת בתחום הטיפול במים להרחקת חומרים נדיפים, הבולטים בהם הם הרחקת פחמן דו-חמצני (CO2) במתקני התפלה, והרחקת חומרים אורגניים נדיפים וסולפידים במתקני טיפול במים.
מגדל כיחוש דומה במבנהו לזה של מגדלי קירור וחלק מהרכיבים זהה לחלוטין. לצורך טיפול במי-שתיה, נדרשות התאמות שונות בכל הקשור לעמידה בהנחיות משרד הבריאות.
מתקן הפילוט מתוכנן לספיקות של כ-60 מק"ש. המגדל עשוי מפוליאסטר משוריין בעל קוטר של 2 מ' וגובה של 5 מ'. בראש המגדל מותקנת מערכת פיזור המים באמצעות דיזות "2 מפוליפרופילן. מתחת לדיזות מותקנת כוורת מילוי עשויה מדפי PVC קשיח שנועדה להגדיל את שטח הפנים של המים ולספק מגע אופטימלי בין המים לאוויר. מתחת לכוורת קיים פתח כניסת אוויר שמסופק ע"י מפוח צידי, ובתחתית המגדל ממוקמת בריכת מים תפעולית. ממנה מסופקים המים באמצעות משאבה.
המערכת סופקה ע"י מגדלי קירור ירושלמי והותקנה בחצר תחנת ידעיה, ע"י צוותי יא"מ עמקים. לתחנת ידעיה מגיעים בתקופת הקיץ, דרך תחנת שמשית, מי כנרת מסוננים מהמוביל הארצי ומשם מסופקים לאזור נצרת והכפרים ונצרת עילית.
המערכת הופעלה בתחילת אוגוסט ועדיין נמצאת בהרצה. התוצאות לעת עתה טובות יותר מהציפיות ואנחנו מגיעים ליעילות הרחקה של כ-90%!!! עם סיום ההרצה הראשונית יופק דו"ח מסכם ותבחן ישימות המערכת לטיפול במוקדי אספקת מים עם סיכון גבוה לחריגות בטריהלומתנים.




















לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה