גדי זעירא, ד"ר בוני אזולאי, ירון פיטקובסקי, מרינה גולדשטיין, ד"ר עודד סוואד, דן גלעד, המעבדה המרכזית; ליאון מרדכי, יחידת מובלים; ד"ר סמיר חטוקאי, מהנדס איכות המים, חבל הירדן

החל מחודש נובמבר 2017 ועד לחודש פברואר 2018 , התרחשה תמותה זוחלת של דגים ממינים וגדלים שונים במאגר השיקוע ובמאגר האגירה באתר אשכול. בעת האירוע, המאגרים היו ב"השבתת מוביל" ארוכה, שהחלה בחודש ספטמבר 2017 ואמורה הייתה להימשך עד חודש מאי 2018. תוצאות הבדיקות של מי המאגרים במעבדה המרכזית של "מקורות" לא הראו נוכחות של חומרי הדברה או גורמים סביבתיים אביוטיים (כגון חוסר חמצן מומס במים או ריכוזים בעיתיים של אמוניה, ניטריט או סולפידים), או גורמי מחלה וטפילות שיכלו להסביר את תמותת הדגים. בגלל חשיבות קבלת מסקנות מהירות נשלחו הבדיקות למעבדות נוספות, ביניהן מעבדות למחלות דגים, מז"פ של משטרת ישראל, המכון הביולוגי והמעבדה לחומרי טבע באוניברסיטת ת"א.
החשודה העיקרית כגורם לתמותת הדגים הייתה האצה החד תאית הזעירה (בקוטר כמאית המ"מ) פרימנזיום (איור 1), אשר נמצאה בתקופה זו לראשונה במאגרי אשכול. אצה זו ידועה כבעלת יכולת להפריש את הרעלן פרימנזין הפוגע בזימים ורעיל מאד לדגים, אך אינו נחשב כמסוכן לאדם. רעלן הפרימנזין מתפרק במהירות באופן טבעי במים, והוא רגיש מאד לטיפולים כדוגמת אלו הניתנים במפעל הסינון המרכזי באתר אשכול. הופעת האצה פרימנזיום במאגרי אשכול אינה מסכנת מבחינה תפעולית או תברואית את אספקת המים במפעל, אלא אם תיגרם בעטיה, בעתיד, תמותה המונית של הדגים במאגרים.
הופעת האצה פרימנזיום במאגרי אשכול בחורף הנוכחי קשורה ככל הנראה במליחות הגבוהה יחסית של המים במאגרים. הדבר נובע מהמלחת המים בכנרת בגלל הבצורת המתמשכת ומהמלחה נוספת בעקבות התאדות המים במאגרים. אצת הפרימנזיום גדלה רק במליחות העולה על 300 מ"ג כלוריד לליטר, ולראשונה בתולדות המוביל הארצי, המליחות במאגרי אשכול, עברה השנה את הערך הזה (איור 2).
זמן קצר לאחר גילוי האצה פרימנזיום, הופיעו במהלך החורף במאגרי אשכול גם ריכוזים גבוהים (עד 8,000 למ"ל) של "חוטים", מיקרוסקופיים , (איור 1) של בקטריום (חיידק) או ציאנובקטריום ("אצה כחולית"), אשר לא נמצאו מעולם לפני כן במאגרי המוביל הארצי. הבקטריום נמצא קשה להגדרה מיקרוסקופית ולכן הועברו בינואר 2018 דוגמאות מים ממאגרי אשכול למספר חוקרים מובילים במוסדות מחקר בישראל, למיצוי ד.נ.א. מהתאים, ריצוף הגנים וניסיון להגדרה טקסונומית ביומולקולרית של הסוג או המין. בנוסף, נעשה ניסיון במעבדה המרכזית ועל ידי חלק מהחוקרים לבודד את חוטי הבקטריום מדוגמאות מי המאגרים, ולגדל אותו בתרבית לשם זיהוי המין ולצורך מחקר ביולוגי מעבדתי מבוקר.
על מנת לברר האם ה"חוטים" הללו הינם ציאנובקטריום המסוגל לייצר ציאנוטוקסינים (רעלנים העלולים לפגוע בכבד או במערכת העצבית), נערכו בדיקות ייעודיות במעבדה המרכזית ובמספר מעבדות מובילות בארץ. בבדיקות אלו נמצאו במי המאגרים עקבות מזעריים בלבד של רעלנים, אשר אינם יכולים להסביר את תמותת הדגים במאגרי אשכול או להוות סיכון תברואי לצרכני המים.
התרחשותם של אירועים ביולוגיים חריגים אלו ב"מאגרי אשכול " עלולה לנבוע משינויים בתפעול המאגרים. בשנים האחרונות, כמות המים שהופקה מהכינרת למוביל הארצי הצטמצמה באופן ניכר, מכ- 150-250 מלמ"ק לשנה בשנים קודמות עד פחות מ- 50 מלמ"ק לשנה בשנתיים האחרונות (איור 3). בנוסף, השאיבה מהכנרת מתבצעת בשנים האחרונות במשך כחצי שנה בלבד. המשמעות היא שהמים במאגרי אשכול עומדים ללא תחלופה תקופות ארוכות, וכתוצאה מכך נוצרים ככל הנראה תנאים סביבתיים המאפשרים התרבות של אצות וציאנובקטריה לא רצויים. בשנה האחרונה התרחשו שני אירועים חריגים שיכלו להחריף את הבעיה: מליחות מי המאגרים עלתה לראשונה מעל ל- 300 מג"ל, ונעשה פינוי משקעים מקרקעית מאגר השיקוע לאחר ריקונו מהמים, תוך הפרת שיווי המשקל האקולוגי הרב שנתי במאגר.
בעקבות אירועים אלו, צוות המעבדה המרכזית ומחלקת איכות המים בחבל בירדן, גיבשו הצעת מחקר לאפיון הסיכונים של ההתפתחות הביולוגית החריגה במאגרי המוביל הארצי והמלצות לצמצום התופעות הבלתי רצויות.

איור 1 - האצה המיקרוסקופית הרעילה לדגים פרימנזיום (מימין), וסיבי בקטריות (משמאל) שפרחו במאגרי אשכול בחורף 2017-18

איור 2 - השתנות ריכוז הכלורידים בכינרת (קוו אדום) ובמאגר האגירה באתר אשכול (גשר B, קוו כחול) בשנים 2010-2018

איור 3 – הקטנת כמויות המים שהופקו מהכינרת למוביל הארצי בשנים 2008-2017

הפסקת המוביל ‏2018

כתב: אלכסי פרץ, צלם: חיים אלוש

במהלך חודש ינואר ביצע חבל הירדן סדרת עבודות במסגרת הפסקת "המוביל הארצי" . במהלך הביצוע העבודות הושבתו חלק ממערכות המוביל הארצי ונוקזו מחוץ לקטע של הקו הסגור. בו בזמן, נמשכה אספקת המים דרך מקטעים סמוכים של המוביל הארצי אשר נשארו פעילים.
הצורך בהפסקה וניקוז המקטע נבע מגילוי נזילה באחד המפתחים הקיימים על הקו. הנזילה אותרה בעת בדיקה שגרתית, שבוצעה ע"י צוותי האחזקה של חבל הירדן, כחלק מתכנית אחזקה מונעת. מתוך הבנה שלהתפתחות הנזילה עלולות להיות השלכות מסוכנות, הוחלט על קיום "הפסקת מוביל" לצורך תיקון הנזילה וחידוש מקיף של הריתוכים בפתחי ביקורת אחרים הנמצאים במקטע המושבת.
בעבר, "מבצע הפסקת מוביל" התקיים מדי שנה ובמסגרתו הופסקו מערכות המוביל כליל וכל הקו נוקז לצרכי עבודות האחזקה. בעקבות השינויים במערכת אספקת המים הארצית, כגון - קליטת מים מותפלים והעברת עודפי מים צפונה, נדרש חבל הירדן לשנות משמעותית את הגישה לתכנון ולביצוע ההפסקות. הפסקות המוביל מתבצעות כעת במקטע מסויים ולא בכל הקו, כאשר צוותי התפעול של החבל מתמודדים עם אתגר המשך אספקת המים באמצעות המקטעים הפעילים. לכך מתווסף אתגר לו"ז ההפסקה שהינו מצומצם וקשיח.
מעבר לתיקון הריתוכים בפתחי ביקורת, נוצלה "הפסקת מוביל 2018" לקידום עבודות שמחייבות ניקוז קו בפרוייקט רב שנתי לשידרוג תאי האביזרים התת-קרקעיים של המוביל הארצי (החלפת אביזרים וחידוש צנרת) ולביצוע בקרה הנדסית למצב פנים הקו בקטע המושבת.
פרק הזמן להפסקת המוביל סוכם עם יחידת אספקת המים במטה החברה בהתאם לתיאומים מול רשות המים ומתקן התפלת חדרה. ההפסקה התקיימה בין התאריכים 01.01.2018 ל-25.01.2018. בעת ההפסקה, אספקת המים למרחב צפון התבססה על קידוחי המרחב ומים מותפלים ממתקן חדרה שהוזרמו דרך המקטעים הפעילים של המוביל.
במהלך המבצע צוותי חבל הירדן בתגבור צוותי שח"מ ביצעו:

חידוש מקיף של הריתוכים ב-34 פתחי ביקורת בקו,
שדרוג צנרת והחלפת אביזרים בשבעה תאים תת-קרקעיים של שסתומי אוויר
שדרוג צנרת והחלפת אביזרים בשישה תאים תת-קרקעיים של ניקוז הקו
בדיקות וביקורת הנדסית למצב הפנימי של ציפוי, חיוצים ואביזרים נוספים הנמצאים בקטע הקו המנוקז באורך של כ-20 ק"מ.

החלפת מגוף בתא תת-קרקעי

פתח הביקורת על קו המוביל הארצי

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |

Share |

כל הגליונות

נושאים

מה חדש >>

חבל הירדן