חבל הירדן

מאגר מים מסוננים באתר אשכול- התמודדות עם שקיעות בסוללה המערבית

כתבה וצילמה: מיכל נגולה בכיר, מהנדסת אזרחית

מאגר המים המסוננים באתר אשכול הינו מאגר עפר עם יריעת איטום ויריעת כיסוי בנפח של 130,000 מ"ק.
בשנת 2009, כשלוש שנים לאחר סיום עבודות ההקמה של מפעל הסינון, נצפתה שקיעה חדה בסוללת המאגר בצידו המערבי בסמוך למבנה המברץ מבטון.
בהתאם לכך, בשנת 2010 ועפ"י חוות הדעת של יועץ הקרקע בפרויקט, נחפרו שכבות המילוי העליונות של הסוללה בשני צידי המברץ לעומק של עד 2.5 מ' והודקו מחדש.
אולם כעבור תקופה קצרה, תופעת השקיעות חזרה.

לאור זאת חבל הירדן ערך במהלך שנת 2015 תכנון חדש באמצעות חברת "אקולוג" אשר במסגרתו נקדחו במהלך שנת 2016, 16 פיאזומטרים למדידת מפלסי המים ו- 4 אינקלינומטרים לעומק של עד 25 מ' למדידת תזוזות בסוללה במפלסים שונים של הסוללה.
חוות הדעת של יועצי חברת "אקולוג" הייתה כי לא נשקפת סכנה ליציבות הגלובלית של הסוללה אולם נדרש להחליף ולהדק מחדש את חומרי המילוי בסמוך למבנה המברץ לעומק של 5 מ' ובשאר חלקי הסוללה לעומק של 1.5 מ'.

בשנת 2016, לאור החמרה נוספת במצב שקיעת הסוללה, פנה חבל הירדן לחברת "לביא נטיף" לצורך מתן חוות דעת מקצועית נוספת לגבי יציבות סוללת המאגר.
גם חוות הדעת הנוספת של יועצי חברת "לביא נטיף" הייתה כי לא נשקפת סכנה ליציבות הגלובלית של הסוללה אולם מומלץ להחליף ולהדק מחדש את חומרי המילוי בסמוך למבנה המברץ לעומק של 5 מ' או לחילופין להזריק לסוללה "ג'ט גראוט" על מנת לייצבה.
במקרה של חפירה והידוק מחדש של חומרי המילוי לעומק של 5 מ', המשמעות התפעולית היא השבתת המאגר אשר קולט כיום בעיקר את המים המותפלים המוזרמים צפונה וקיימות לכך השלכות כבדות מאוד על תפעול מערכת אספקת המים.
בחודש אוקטובר האחרון הועלה נושא השקיעות במאגר לדיון בפני וועדת מאגרים ארצית והוחלט על קידום תכנון לשיקום הסוללה המערבית.
במקביל, חבל הירדן ממשיך לבצע מעקב רציף אחר מפלסי המים בפיאזומטרים ומדידות תקופתיות של האינקלינומטרים.

הטמעת שיטה מהירה לבדיקת רעלני אצות כחוליות במעבדה המרכזית של מקורות (ELISA)

 
ד"ר ליליה סימחוביץ', מרינה גולדשטיין, ד"ר בוני אזולאי, ירון פיטקובסקי, גדי זעירא
יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

בשנים האחרונות התרבתה בחודשי הקיץ והסתיו בכנרת האצה הכחולית הסיבית אפניזומנון אובליספורום  (איור 1) המסוגלת לייצר את הרעלן צילינדרוספרמופסין. רעלן זה איננו נכלל בתקנות בריאות העם, אולם בגלל פוטנציאל הרעילות שלו ההמלצה לתקן עבורו הינה 1 מקג"ל במי שתייה. ריכוז סיבי האצה אפניזומנון הגיע בחודשי הקיץ השנה למעל לכ-200\מ"ל במים שנשאבו מהכנרת למוביל הארצי ולמפעלי המים האחרים של מקורות, וריכוז הרעלן צילינדרוספרמופסין הגיע בתקופה זו במי האגם לערכים הגבוהים מ- 2 מיקרוגרם לליטר (איור 2).
בשנתיים האחרונות הוטמעה במעבדה המרכזית של מקורות שיטה חדשנית ומהירה לבדיקת הרעלן צילינדרוספרמופסין, ורעלן נוסף, מיקרוציסטין, המיוצר לעיתים בחורף על ידי תאי אצות כחוליות ממין אחר. שיטת ELISA (איור 3), מבוססת על זיהוי הרעלן באמצעות נוגדנים וסמני צבע ייחודיים, ומאפשרת לבדוק עשרות מדגמים ביום עבודה אחד. תיקוף השיטה במעבדת מקורות כלל עבודות כיול לבחינת הדיוק, ההדירות (חזרתיות), טווח המדידה התקף ועוד. המעבדה המרכזית השתתפה בהצלחה במבדקים בין לאומיים לבדיקת רעלנים אלו במים. שיטת ה- ELISA שיושמה במעבדה המרכזית תוגש בינואר 2018 להסמכה ע"י הרשות הלאומית להסמכת המעבדות בהתאם לדרישות תקן ה- ISO למעבדות, ותשמש ככלי תומך החלטה בתקופות של התרבות אצות בעלות פוטנציאל רעילות בכנרת.
במסגרת הסקרים שערכנו בשנים האחרונות במים שנשאבו למוביל הארצי מהכנרת בשיתוף עם יחידת הגליל של מרחב הצפון גם במי גלם למפעלי הטיפול במתקני הסינון טבריה ואלומות, נמצאו בשיא עונת פריחת האצה אפניזומנון בכנרת ריכוזי צילינדרוספרמופסין של 1-2 מיקרוגרם לליטר. לעומת זאת, לאחר מתקני ההכלרה והסינון במוביל הארצי ובמתקנים האזוריים, ריכוזי הרעלן היו אפסיים. אותן התוצאות התקבלו גם בבדיקות השוואתיות שנעשו במכשיר אנליטי מעבדתי המודד את ריכוז הרעלנים בשיטה של כרומטוגרפיה נוזלית.




איור 1 - סיב של האצה הכחולית הרעילה אפניזומנון אובליספורום מהכנרת, באורך כ- 230 מיקרון (בערך רבע מ"מ), ובעובי כ- 3 מיקרון. הסיב מורכב מכמה עשרות תאים המחוברים כחוליות בשרשרת. צילום מיקרוסקופי ע"י ד"ר בוני אזולאי.