X
 
 
מערך תקשורת, הסברה ודוברות, מנהלת המערך: רות רנרט

המקורות שלנו / יורם טהר-לב

יחידה 4 באתר ״ספיר״

 

היחידה הרביעית ב"אתר ספיר" הופעלה בתחילת נובמבר 1991 ונחנכה רשמית בנובמבר 1992. העבודות החלו בתחילת שנות ה–90, וצוותים של חברת "שח"מ מקורות" השתתפו בעבודות הרכבת הציוד האלקטרומכני של היחידה הרביעית, על פי סטנדרטים מחמירים ביותר. את יחידת השאיבה סיפקה חברת SEWZ השוויצרית.
 
ייחודו של הפרויקט היה במורכבותו הטכנית הגדולה וריבוי הגורמים המעורבים והמפקחים: מנהלת הפרויקט השוויצרית, האוסטרית (כקבלן משנה) והישראלית, שבראשה עמד מנהל הפרויקט יהודה קנטור.

 

 

 

השיר שלהלן נכתב על ידי יורם טהר-לב, לרגל חנוכת "יחידת השאיבה הרביעית" באתר ספיר 10.11.1992:

 

 המקורות שלנו 

 

יורם טהר-לב

לציון יחידת השאיבה הרביעית

 

ותחילה וידוי אישי:
כשהיינו ילדים, ממש ילדים
בשדות שבין יגור לכפר חסידים
הייתה באר, היה מחסן של צינורות
והיינו מושכים בשרוול של אבא:
אבא, בוא נלך למקורות.
 
כשגדלנו קצת למדנו מההורים והמורות
כי אי אפשר לומר סתם ככה בוא נלך למקורות
יש מקורות של אינפורמציה
יש מקורות תקציביים
יש מקורות הירי, להבדיל, ומקורות הירדן
יש מקורות תלמודיים
ויש מקורות יודעי דבר
וכבר נטיתי להאמין שמקורות סתם – זמנו עבר
 
אבל דומה דווקא היום כשהשנים חולפות עוברות
לאט לאט אני רואה, שמקורות זה מקורות
 
כשהיינו ילדים לימדו אותנו עוד,
אני זוכר זאת כמו עכשיו:
גודל השמים מעל ראשו של עם
הוא כגודל הקרקע שמתחת לרגליו.
אך היום יודעים אנחנו את האמת העירומה
גודל הקרקע מתחת לרגליו של עם
הוא ככמות המים שמתחת לאדמה.
 
בעולם של מחר כך חוזים עתידנים
יישרד לא מי שיהיו לו יותר לוויינים
לא מי שיהיו לו יותר קרקע או שמיים –
אלא מי שיהיו לו יותר מים!
 
ואם נביט על ארצנו ממעוף הציפורים
היא נראית כמו נערה
בעלת גזרה נאה, (עם מקום לשיפורים),
אם ראשה הוא במטולה
ובחיפה הכתפיים
אם מתניה בנתניה
טבורה בירושלים
באר שבע לא חשוב
ואילת היא העקב
בלי ספק נודה כולנו:
הכנרת היא הלב.
 
היא הלב של המדינה, בה הוא דופק החיים
וממנה מתפצלים העורקים הראשיים
פה ממש ניתן הקצב מפה הולכת הזרימה
אל כל מרחבי הארץ אל כל שדה וחממה
לכל גינה ולכל אסלה לכל נבט ולכל ציץ
לכל נבט במטבח, לכל פרח פורח בעציץ
זוהי רשת מסורגת מסועפת ממושטרת
והכול מתחיל מפה, מן הלב, מן הכנרת.
 
אז מה הפלא רבותי, שפה ושם כמה רופאים
ממליצים, על יד הלב להשתיל מעקפים
רק ליתר ביטחון, פעם בשלושים שנה
לא צריך להיבהל! אך לא צריך לשכוח: זהו לב של מדינה.
ואם טפו טפו חלילה תארע בו תקלה
אין תורמים אשר יציעו לב אחר להשתלה.
אם לביצוע הניתוח הביאו הנה עגורן, מנוף ווינטש
כי זה לא פשוט לשתול קוצב של 30,000 כוח סוס
ומעקף של 108 אינטש
ולכבוד זה אנחנו פה.
 
כן רבותי זה כל הסיפור
לא הגשמה של החזון לא התממשות התפילה
קוצב חדש, זה כל הסוד, ומעקף והשתלה
לכבוד זה התכנסנו לברך על המוגמר
על הלב של המדינה שכוחו היום תוגבר
ממש כמו שנאמר:
נתתי לכם לב חדש!
כמו שכתוב ב-...
כמו שכתוב – מקורות

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה