פרויקט אספקת מי חקלאות לדרוזים בצפון רמת הגולן
מאת: גל יוגב, מהנדס אספקת מים
1. תיאור כללי של המערכת הקיימת
בתאריך 02/05/2012 הוצגה במשרד החקלאות פרוגראמה אשר בה הציבה מדינת ישראל, באמצעות רשות המים, מטרה לתגבר את אספקת המים המיועדים להשקיית השטחים של החקלאים הדרוזים בצפון רמת הגולן מכ-3.5 מיליון מ"ק (מלמ"ק) כיום ל-8.42 מלמ"ק + 0.6 מלמ"ק לנווה אטיב (סה"כ 9.02 מלמ"ק) .
הדרוזים בצפון רמת הגולן מתגוררים ברובם בארבעה יישובים: מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתה ועין קנייה. רוב תושבי האזור מתפרנסים מחקלאות כאשר עיקר הגידולים הינם מטעי פירות של דובדבנים, תפוחים, אגסיםוקיוי. השטח חקלאי הינו בהיקף של כ-20 אלף דונם נטוע.
ישנם מספר מקורות מים לאספקה חקלאית לאזור צפון רמת הגולן:
- מקור מים ראשי - מאגר ברכת רם, בנפח 6 מלמ"ק, הממוקם ברום 945+ מטר. מילוי המאגר מתבצע בחודשי החורף, ממי שיטפונות הזורמים בנחל סער.
- מקור מים משני - אספקת מים ממעיין הבניאס למרגלות הגולן, באמצעות שאיבת המים לברכת רם.
- מקור מים בשנים שחונות - אספקת מי קידוחים מקומיים המחוברים למערכת מי החקלאות באזור.
- בחינת מערכת אספקת מי ההשקיה בצפון רמת הגולן בהתאם להחלטת רשות המים להגדלת כמויות המים להשקיית שטחי החקלאות של הדרוזים, מכ-3.5 מלמ"ק כיום ל-8.42 מלמ"ק + 0.6 מלמ"ק לנווה אטיב (סה"כ9.02 מלמ"ק) .
- מתן פתרון ללחץ המים הנמוך במערכת של "מקורות"
- ביטול מערך השאיבה הפרטי של כל אגודה ואגודה, תוך התאמת המערכת של "מקורות" ללחצים הדרושיםלהשקיה.
- הגדלת כמות המים השנתית המסופקת לדונם מ-175 מ"ק לכ-420 מ"ק.
במסגרת התוכנית המוצעת יוקמו שתי ברכות חדשות, ברכת סחיתא וברכת תל אלוארד, בנפח כולל של כ-15,000 מ"ק, יוקמו שלוש תחנות שאיבה חדשות הכוללות 7 משאבות שתשאבנה לגובהי הרמה שבין 150 מטר ל-290 מטר ויונחו קווים באורך של כ-60 ק"מ ובקטרים שבין "6 ל-"24.
התכנית עוסקת בפיתוח מקורות מים חדשים לטובת האזור.
אומדן ההשקעות הכולל עומד על כ- 268 מלש"ח: כ- 100 מלש"ח לשלב מיידי והיתרה בתוך 10 שנים.
התוכנית הכללית אושרה ברשות המים.
בימים אלו הוחל תכנון מפורט של כל הפרויקטים בשלב א'.
ביצוע התוכנית יימשך כשלוש שנים. עם סיומו נוכל להבטיח אספקת מים מוגברת ואיכותית למגזר דרוזי חקלאי בצפון רמת הגולן, המתבסס ברובו על חקלאות.
מאירועי הסערה – 13 עד 14 בדצמבר 2013 ביחידת הגליל:
מספר דוד סבג מנהל אזור עין אביב ותושב צפת:
התמונה הראשונה מספרת על פריצת הדרך כדי להגיע לפיצוץ בקו "עין זיתים".
הפיצוץ נגרם עקב נפילת עץ אורן אשר הרים את הקו וקרע אותו. (קו בקוטר "6 - עילי).
הפיצוץ גרם לריקון הברכה. חלק ממושב מירון נפגע מחוסר מים.הפקח הגושי אהרון לוזוןיצא למקום לסגור חוצץ ושנק את ההעברה. כך הצלחנו לספק מים עד לתיקון הפיצוץ ביום ראשון.
צילום: דוד סבג, מנהל אזור עין אביב, נסיעה לקו שנפגע
צילום: דוד סבג, מנהל אזור עין אביב, תרנגולות "חופש" במשרדי האזור במירון.
מספר ניסים שבבו, מנהל איזור עינן ותושב צפת:
בתאריך 12.12.13 החלה סופה שכמותה לא הייתה שנים רבות.
אור לבוקר יום שישי, 13.12.13 השלג באזור הר כנען נערם לגובה של 80 ס"מ.
בעיר החלו הפסקות מים וחשמל שנמשכו ברציפות 40 שעות.
בבוקר יום שבת, 14.12.13 הסופה הייתה בשיא עוצמתה ובשלב זה גובה השלג כבר הגיע ל-1.20 מטר, והמים והחשמל עדיין לא חזרו לבתי התושבים.
הפסקות החשמל חלו גם על ברכת כנען של "מקורות". בשעות הראשונות של הפסקת החשמל עדיין אפשר היה לראות את גובה ברכת כנען בעזרת סוללת הגיבוי של המוסקד,שעוד תפקדה, אך לבסוף נעלם שידור המפלס כליל. החלטנו לחכות עד לחזרת החשמל, תוך כדי עבודה עם משאבה אחת בלבד מתחנת חצור לצפת, בידיעה שהדבר אינו מסכן את התפעול - הן מבחינת סכנת הגלישה והן מבחינת חוסר מים.
לאחר שחזר החשמל לבתים בצפת ולאחר בירור עם אנשים שגרים בקרבת ברכת כנען שגם להם חזר החשמל בעוד שלברכת כנען לא חזר, הגענו למסקנה כי בעיית החשמל הינהמקומית ויש להגיע לברכה על מנת להרים את מפסק החשמל.
בשעות אחר הצהריים הלכתי רגלית מביתי לברכה (אני גר בקרבת מקום- ליד פיקוד צפון) -הליכה של כ-1 ק"מ. כשהוזרם החשמל וחזר שידור המפלס ראינו כי גובה המים בברכה הינו 70 ס"מ בלבד – זאת בניגוד להערכות קודמות.
מרגע זה הפעלנו את תחנת חצור לצפת בקצב גבוה הרבה יותר, אך למרות זאת עליית המפלס הייתה איטית מאד.
כשחזרתי לביתי עשיתי הערכת מצב עם מנהל היחידה אלון ועם מהנדס התפעול אבי, והגענו למסקנה שהצריכה חריגה. לא ידענו אם הצריכה הגדולה נובעת מפיצוץ בקו הראשי המוביל מים מתחנת חצור לצפת לברכה, או שמא מצריכת יתר בצפת ובירייה.
החלטנו שיש להגיע שוב לברכת כנען - למדי המים שנמצאים בקרבת הברכה - ולבדוק אתצריכת המים בפועל. שוב צעדתי רגלית לברכה. הבדיקה העלתה שהצריכה הגבוהה נובעת מפיצוצים שנמצאים באזורי הצריכה בירייה – צפת- קק"ל. בדיקה זו, בנוסף לבדיקה שערכנו מוקדם בבוקר למחרת בעזרת ה-AMR, עזרה לנו לזהות מוקדי פיצוצים אצל הלקוחות, ולהפנותם לפותרי הבעיה על מנת שיתקנו אותם, ותוך כדי כך ראינו שצריכת המים הולכת ויורדת לרמה סבירה.
ביום ראשון בבוקר לא היה ניתן לצאת לעבודה מפני שהמפלסות לא הגיעו. גם ביום שני לא ניתן היה לצאת מהבית לעבודה עם הרכב. אני הגעתי לעבודה עם עובד שהגיע לכביש הראשי, יצאתי אליו רגלית והגעתי לעבודה ללא הרכב שלי (אגב - 4X4).
ביום שלישי כבר ניתן היה לצאת עם רכב החברה לעבודה, לאחר שפונה נתיב על ידי עיריית צפת.
בסופו של דבר ובסיכום הסערה לא היה מקרה כלשהו שללקוח לא היה מים עקב תקלה ב"מקורות". ברצוני לציין שחוסר המים בצפת נבע עקב תקלה בבוסטר הפנימי של תאגיד המים "פלג–הגליל ".
מדובר באירוע חריג. אירוע דומה לו, עם עוצמה מעט יותר נמוכה, התרחש לדעתי לאחרונה בחורף 1992.
צילום: ניסים שבבו, מנהל אזור עינן (שבת – 14 דצמבר 2013 ), ברכת כנען בצפת (10,000)
צילום: ניסים שבבו, מנהל אזור עינן (שבת – 14 דצמבר 2013 ), ברכת כנען בצפת (3750)
צילום: ניסים שבבו, מנהל אזור עינן (שבת – 14 דצמבר 2013 ), הדרך לברכות כנען
אלי הקמן ומשה סומך:
אלי ומושון יצאו ברכב לנסות להכניס לעבודה את קידוח אלוני הבשן 5. כפי שרואים בתמונה מצב הכביש לא איפשר הגעה לקידוח. בסופו של דבר, למחרת , יצא התורן שהוא גם מנהל האזור – איציק ברק ובעזרת רכב של המועצה האזורית היגיע לקידוח והפעיל אותו. גם ברמת הגולן לא חסרו מים לתושבים ומקורות עמדה בכל הציפיות.
צילום : אלי הקמן – פקח גושי צפון הגולן
העתקת עצים ב"מאגר סומך"
מאת: איימן סלאמה, מנהל הפרויקט
רקע כללי
מאגר סומך הינו חלק מפרויקט אשכול סומך, המיועד לספק מי כנרת ולהוביל את מי "המוביל הארצי" לאחר שעברו סינון, לאזור מטרופולין חיפה והצפון.
המאגר משתרע על שטח של כ-75 דונם, והוא ממוקם בקרבת מחלף סומך.
עצים וערכי טבע בשטח המאגר
המאגר מוקם בקווי גובה אשר יבטיחו זרימת מים בגרביטציה מ"אתר אשכול" בצמוד לצומת המוביל, ועד ל"מאגר סומך" בצמוד לצומת סומך. הובלת המים בגרביטציה אינה צורכת אנרגיה חשמלית להרמת המים, ועל כן צריך היהלמקם את המאגר בשטח יער, הכולל כ-140 עצים.
סוגי העצים המצויים בשטח המאגר : זיתים, אלון תבור, אלה אטלנטית.
מתוך מחויבות לשמירה על הטבע, החלה "מקורות" בביצוע עבודות של סקר עצים לפני כשנתיים. במסגרת ההכנות,כשנה לפני מועד ההעתקה, עלו כלים לשטח, חתכו את שורשי העצים עד לרדיוס המתאים לכל עץ, ביצעו הרמת נוף העץ, דישון והשקיה מבוקרים וכן גיזום מסוקר עבור כל עץ - הכול בליווי אגרונומי ותחת פיקוח קק"ל.
עם בוא החורף בשנת 2014 וכניסת העצים לתרדמה, החלו פעולות ההעתקה בפועל עבור העצים גדולים בשלמותם.
ראשונים שזכו להעתקה היו עצי הזית, הם הועברו בשיטת הגיזום, הקטנת הגושים, והנפה באמצעות משאית מנוף רגילה. מספר עצים הועתקו ביחד.
בשלב השני הצטרפו האלונים והאלות.
עקב גודלם המרשים של עצים אלו, ועל מנת להבטיח הנפה איכותית שלא תפגע בעץ או במערכת השורשים שלו, היה צורך לבצע חיתוך שורשים נוסף, על מנת להבטיח משקל כולל הנע בין 80 ל-160 טון (יותר כבד מטנק מרכבה).
לאחר מכן "אורגזו" הגושים (כוסו ברשת ברזל והוקצפו בפוליאוריתן על מנת למנוע התפוררות במהלך ההנפה), ואז ניתן היה לדחוק צינורות מיוחדים בתחתית בית השורשים של העצים על מנת לצור את צורת ה"רפסודה" אותה יניפו המנופים, לקראת המעבר של העצים הזקנים ל"דיור המוגן".
עבודות העתקות אלו אמורים היו להימשך עד אמצע מרץ, אך לצערנו, עקב המחסור המשקעים בחורף זה, נאלצנו לעבוד במספר מוגבר של צוותים על מנת לסיים את ההעתקות של 40 עצי האלון והאלה תוך חודש וחצי.
"מקורות" עמדה בהצלחה רבה ביעדים שהציבה לעצמה בכל הקשור להעתקות העצים.
מכוח אמונתה של "מקורות" בשילוב התשתיות עם הטבע הוחלט לנטוע מחדש את העצים מסביב למאגר העתידי, ולשלבם בשיקום הנופי של המאגר.
כבר היום ניתן לראות את השתלבותם המוצלחת של העצים בחורש הטבעי ובמטעי הזיתים שמסביב למאגר.
אין ספק שפעולות אלו הן חלק מתהליך ההתפתחות של התרבות המקומית ושימור העצים הוא אות לערך הרב שלעצים עתיקים ולערכי טבע ונוף מקומיים, שהם חלק מאיתנו ואנו חלק מהם.
שמירה על ערכי הטבע והנוף, צילום: אלול
עץ מונף במהלך ההעתקתו |
עץ עתיק שהועתק במיקומו החדש
|
צילומים: איתן רוזנברג
נאום פרדה של דניאלה ארביב עם פרישתה לגמלאות