מה חדש בחבל הירדן

הפסקת "המוביל הארצי" ‏2014

מאת: מיכל נגולה בכיר, מהנדסת 

חברת "מקורות" הפסיקה בשבועות האחרונים את השאיבה מהכנרת ואת הזרמת המים ״במוביל הארצי״ למטרת ביצוע עבודות אחזקה, בקרה ופיתוח המחייבות הפסקת אספקת מים וריקון חלקי של "המוביל הארצי".

במהלך העבודות, שהחלו בתאריך 5.1.2014 וימשכו כחודשיים, תפסיק "מקורות" את הפקת המים מהכנרת. אספקת המים במפעל הארצי תבוצע בעיקר מהפקות מקומיות (אקוויפר ההר ואקוויפר החוף), בתוספת מי ים מותפלים.

עבודות ההכנה להפסקת "המוביל הארצי" מורכבות וכוללות: תכנון קפדני, ניקוז צינור ה-"108 עם תחילת ההשבתה ואספקת מים באמצעות מערכות חליפיות, ובמקביל - היערכות לביצוע עבודות אחזקה מונעת, מתוכננת, בקרה ופיתוח מתקנים חדשים.

במסגרת העבודות יבוצעו:

• חיבור למעקף בכביש 75 - במסגרת הרחבת כביש 75 הונח מעקף עם צינור "108 לצינור "המוביל הארצי", מפלדה, העובר בתוואי הכביש במהלך השנה. בהפסקת ״מוביל״ 2014 יחובר מקטע המעקף לצינור "המוביל" המקורי.
  אכ
• התקנת מגוף פרפר בקוטר 2600 מ"מ בעמק יזרעאל - זאת במסגרת היערכות למניעת הצפה בעמק יזרעאל במקרה של כשל בקו "המוביל" ומתן אפשרות להמשך אספקת מים לחיפה.
  אכ
  
• שיפוץ מגוף באחת מיחידות השאיבה הראשיות בתחנת צלמון - עבודה אשר במסגרתה יישלף המגוף מהקו, יפורק לגורמים ויועבר לשיפוץ כולל ב"שח"מ מקורות ביצוע".
  אכ
  
• חיזוק מתחם ההכלרה ב"אתר אשכול" מפני רעידות אדמה - במסגרת הפרויקט יחוזקו קירות המבנה ויותקנו אלמנטים למניעת תזוזות חביות הכלור.
  אכ
• ימשיך גם השנה פרויקט שדרוג אביזרים מרכזיים בתחנת ראש העין/זאב - פרויקט אשר נועד להגדלת אמינות אספקת המים למרכז הארץ.
  אכ

• בדיקה ללא הרס למספר צינורות "המוביל הארצי" מבטון דרוך, דרומית לתחנת מצר - בצינורות הנ"ל קיים חשד לכשל בכבלי הדריכה, כאשר לצורך הבדיקה ייחשף קודקוד מספר צינורות "המוביל", אשר ייסרקו באמצעות ציוד אלקטרומגנטי על ידי צוות חברת PURE הקנדית.

במקביל לעבודות אלו יבוצעו עבודות לאורך "המוביל הארצי" ובתחנות השאיבה הראשיות, הכוללות שיקום פלטות בטון בתעלת ירדן, שיקום חיוצים בקו ה-״108, חידוש מגופים ואביזרי צנרת בחיבורי "המוביל" ושדרוג תשתיות תקשורת. בנוסף יבוצעו כיולים ובדיקות למערכות קיימות הכוללות: מדי ספיקה, מכשירי דיגום לבדיקות איכות מים ומערכות קיימות לטיפול במים.

 
במהלך ההפסקה תתבצענה עבודות אחזקה מונעת ומתוכננת בתחום המכאני, חשמל ואזרחי בתחנות השאיבה של "המוביל הארצי" וב"מפעל הסינון נמרכזי".
עבודות ההכנה והתחזוקה מבוצעות על-ידי צוותים של "מקורות" - חבל הירדן בשיתוף עם "שח"מ מקורות ביצוע", סביב השעון ובלו"ז מואץ. כל זאת על מנת להבטיח המשך אספקת מים זמינה, אמינה ובאיכות הגבוהה ביותר.

צילומים: משה שי

צפו בסרטונים:

חידוש אספקת המים במערכת "המוביל הארצי", צילום: ששון תירם                במנהרות "המוביל הארצי" בעת ההשבתה, צילום: משה שי

המחקרים בחבל הירדן מניבים תוצאות

מאת: סמיר חטוקאי, מהנדס איכות מים חבלי

חבל הירדן מספק כל שנה מהכנרת מאות מיליוני מ"ק מים מסוננים באיכות גבוהה ביותר, לאחר שעברו טיפול מקיף במתקנים אשר באתר אשכול. גולת הכותרת בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות לשיפור איכות המים הייתה בהתקנתו והפעלתו של "מפעל הסינון המרכזי" באמצע שנת 2007, אשר הקפיץ במדרגה את איכות המים המסופקים ב"מוביל הארצי". איכות המים "במוביל הארצי" מעולה!

ההישגים של המחקרים המבוצעים בחבל הירדן באו לידי ביטוי בשני מאפיינים עיקריים של "מפעל הסינון המרכזי": מהירות סינון כפולה מהמקובל וזמן פלוקולציה נמוך מאוד. הדבר הביא לחיסכון משמעותי בעלויות ההקמה והתפעול של המפעל. המאמצים להתייעל ולהשתפר לא נפסקו אלא אף הואצו,על מנת להביא לייעול תהליכים ולצמצום עלויות הטיפול המים.

1. הסבה של חומר ההפתתה העיקרי מאלום לפוליאלומיניום כלוריד: בחבל הירדן ביצעו אנשי מחלקת איכות מים ויחידת המובלים מחקר מוביל בתחומו. המחקר החל בבדיקות בקנה מידה מעבדתי והמשכו מחינה של החומרים המוצלחים ביותר בפיילוט סינון של "מפעל הסינון המרכזי "ולאחר מכן במפעל עצמו. החומרים שעמדו בכל הדרישות הוכנסו לשימוש באופן הדרגתי במפעל הסינון המרכזי משנת 2011, ובמהלך שנת 2013 נעשה בחומרים שימוש באופן מלא. להלן ההישגים:
   
   • עלויות הטיפול במים הופחתו באופן משמעותי וההתייעלות שהושגה הביאה לרווח מצטבר של כ-36 מיליון ₪ בתקופה 2011-2013. ההתייעלות והרווחיות המושגת בחומרי השבחת מים נמשכת, ותמשיך גם בעתיד. 
   
   • צמצום כמויות חומרי השבחת מים המיושמים באתר אשכול לעמידה בתקנות מי השתייה - מ-68 ל-8 גרם חומר מסחרי לכל ליטר מים מטופלים - הפחתה של 88% בכמות.
   
   • ביטול השימוש בשני החומרים המסוכנים חומצה גופרתית 98% וסודה קאוסטית 48%.חבל הירדן הצליח להוריד את שארית האלומיניום במים המסוננים לערכים הנמוכים  מ-0.1 מג"ל, שהם 50% מהריכוז המרבי המותר בתקנות, העומד על 0.2 מג"ל. חבל הירדן הצליח לעמוד ביעד האלומיניום למרום שהתקנות נתנו למפעלי מים פרק זמן של שנתיים להתארגנות.
    
2. מערכת חדשה לטיפול במי שטיפת המסננים: חבל הירדן סיים את בנייתו של מערכת משודרגת לטיפול במי שטיפת המסננים. המערכת החדשה מבוססת על טיפול תהליכי בשרשרת המורכב ממסמיך סרט(GBT) אשר מעלה את ריכוז הבוצה לערך של כ-3% ולאחריו צנטרפוגה המפיקה עוגה בריכוז של כ-20%. כול מי התסנינים והסחיטה מושבים להמשך טיפול במערכת השיקוע והסינון באתר אשכול. התכנון של תהליכי הטיפול בבוצה המיוחדת של המסננים נעשתה על בסיס ממצאים של מחקר שבחן חלופות של תהליכים שונים בתחום הסחיטה והריכוז של בוצות ממים עיליים.

שדרוג מערך החיטוי באתר אשכול של "המוביל הארצי"

מאת: יואב ברקאי דקל, מהנדס איכות מים בכיר

מיזם שדרוג מערך החיטוי באתר אשכול יצר שינוי מהותי בדרך השליטה והבקרה של תהליך חיוני זה, כמו גם שיפר בצורה ניכרת את בטיחות התפעול ויעילותו.

המיזם כלל שינוי מן היסוד של מערך הפיקוד, הבקרה והשליטה של מערכות החיטוי המורכבות המופעלות באתר, הכוללות מספר סוגי מחטאים, מספר נקודות יישום רבות לשימושים שונים בתהליך הטיפול במי "המוביל הארצי".

בסיס המיזם תוכנן על ידי מתכנן חיצוני, תוך בקרה צמודה של אנשי חבל הירדן. מערך התכנה והבקרה של המיזם תוכנן כולו על ידי אנשי חבל הירדן. ביצוע המיזם נעשה על ידי חברת הבת "שח"מ מקורות ביצוע".

מאז הופעל מערך החיטוי החדש באתר אשכול ניכר השיפור באיכות התפעול, הבקרה, הבטיחות ואמינות חלק חיוני זה של הטיפול במים.

מערכת לייצור חשמל סולרי על גג תחנת מנשה

מאת: דוד ספיר, מהנדס אספקת מים חבלי

במסגרת פעילות החבל להתייעלות אנרגטית במתקני "המוביל הארצי" הקים חבל הירדן בשנת 2013 מערכת לייצור חשמל באמצעות תאים סולריים על גג תחנת מנשה.

שלבי הביצוע כללו: סקירה של אתרים פוטנציאלים להקמת מערכת, תכנון ראשוני לאתר מנשה וקבלת היתר בנייה למערכת. ביצוע מכרז פתוח לקבלת הצעות עבור הקמת המערכת, התקנה ומסירה.

המערכת סופקה והותקנה על ידי חברת "סולארגרין".

המתקן, בהספק של 52.5 KW, עובד ומספק  חשמל לרשת בתעריף של 45 אגורות לקו"ש (החל מספטמבר 2013).

השקעה : 300 אלש"ח

צפי הכנסות: כ 40 אלש"ח לשנה

ניהול פרוייקט: בן אזהרי - מהנדס מים חבל הירדן

הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם ד"ר יגאל כדר, מיחידת משאבי מים.

הכנת המעבדה המרכזית לבדיקות לפי התקנות החדשות למי השתייה

מאת: יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

לקראת כניסתן לתוקף של התקנות החדשות באוגוסט 2013, אנשי יחידת המעבדה המרכזית, המהנדסים ומנהלת חבל הירדן פעלו להשלמת ההכנות הדרושות: תכנון התאמת חדרי מעבדה חדשים, התקנת מבנה קירור לקליטת כמויות המדגמים הגדולות, הזמנת ורכישת מכשור מעבדה מתקדם, פיתוח שיטות בדיקה בציוד החדשני למזהמים אורגאניים ומתכות כבדות שלא נכללו עד כה בתקנות, וגיוס חמישה לבורנטים חדשים הנדרשים לביצוע תוספת הבדיקות. בשנת 2014, עם התגברות זרם הבדיקות, אנו מתכננים לקלוט עוד שלושה עובדים, ולהשלים את תהליכי התכנון והאישורים להכפלת מבנה המעבדה המרכזית, כך שיתאים לצרכים הנובעים מהתקנות החדשות ומהגידול שחל בפעילות המעבדה בעשור האחרון.

טכנולוגיות חדשות

מערכת FlowCam לספירת אצות וזואופלנקטון

מאת: גדי זעירא, הביולוג ארצי; ד"ר בוני אזולאי, ביולוגיות המעבדה; יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

שיטות חדישות לגילוי מהיר של זיהום בקטריאלי

מאת: ד"ר דלית ויזל אוחיון, הבקטריולוגית הארצית; ד"ר עודד סוואד, בקטריולוג מולקולרי; יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן. ד"ר שי עזרא, מנהל מחלקת בטחון איכות מים, יחידת איכות מים; מורן פנחס, מהנדסת איכות סביבה, מרחב המרכז.

גילוי מהיר של זיהום בקטריאלי המהווה סיכון בריאותי במערכות אספקת מי שתייה והשקיה חיוני למניעת תחלואת צרכנים. באמצעות שימוש בשיטות מולקולאריות וביוכימיות מתקדמות ניתן לצמצם את הזמן הנדרש לגילוי של הזיהומים ממספר ימים בשיטות הקלאסיות, למספר שעות. במעבדה המרכזית ב"מקורות" בודקים ומטמיעים מספר שיטות מתקדמות לגילוי מהיר של חיידקים במים.

בארבע השנים האחרונות בדקנו הימצאות מספר זני חיידקים מחוללי מחלות במים באמצעות מכשיר PCR כמותי (qPCR או Real-Time PCR). כיום אנו מבצעים תהליכי תיקוף והטמעה שלשיטות לבדיקת מספר חיידקים נוספים וטפילי מעיים (Giardia ו- Cryptosporidium), בשיתוף פעולה עם חברת ג'נהפורה, המפתחת כלים מולקולאריים מתקדמים לאבחון דגימות מים ודם. חברה זו סיימה גם פיתוח מתקדם של ערכה לזיהוי חיידקי E.coli, המהווים סמן לזיהום ממקור צואתי. שימוש נוסף לשיטת ה qPCR, הנמצא בתהליכי הטמעה במעבדה המרכזית, הוא לצורך קביעת מקור הזיהום (Microbial Source Tracking).

בפרויקט אחר אנו נמצאים בשלבים סופיים של תיקוף מכשיר רציף לגילוי זיהום בקטריאלי במערכת אספקת מים (קוליפורמים וא. קולי). המכשיר,  ®ColiFast, מוצב בתחנת ניטור מקוונת, ומערבב באופן אוטומאטי דגימת מים יומית עם מצע גידול סלקטיבי. תוצר הפירוקהחיידקי של מצע הגידול זוהר בצורה פלורוצנטית, ושדר של זהירה כזו תוך 8-6 שעות לחדר הבקרה מעיד על זיהום חיידקי במים. שתי ערכות נוספות הנבחנות עתה הן:

Bactiquant®-water analysis) BQ)  ו–LuminUltra's Quench-Gone Aqueous) QGA). בשתי השיטות נבדקת פעילות אנזימטית המתורגמת לאור פלואורסצנטי: בראשונה (BQ), מרכזים את החיידקים בעזרת פילטר ומספקים להם סובסטראט המתפרק בעזרת אנזים חיידקי לתוצר פלורוצנטי, בעוד שבשנייה (QGA), נבדקת רמת ה-ATP (מולקולת האנרגיה התאית) בדוגמא. הקריאות מנורמלות ומתורגמות לכמות חיידקים בדוגמת המים.

מספר שיטות נוספות נבחנות במעבדה המרכזית על מנת לבדוק את התאמתן לקיצור זמן הזיהוי של זיהום חיידקי במי שתייה והשקיה.

כדורי TopUp לכיסוי מאגרים

מאת: גדי זעירא, הביולוג ארצי; ד"ר בוני אזולאייחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

השנה הותקנה ב"אתר אשכול" פלטפורמה מחקרית חדשה לניסויים בקנה מידה גדול לבחינת יעילות כיסויי מאגרים בצמצום התאדות ושיפור איכות המים. נבנו שתי ברֵכות מחקר אטומות וזהות בצורתן, כל אחת בעומק כ-1.5 מ׳ ושטח של 1 דונם, אשר יאפשרו עריכת ניסויים לימנולוגיים מבוקרים. המחקר הראשון, שהתחיל השנה בבריכות הניסוי, הינו בחינה של טכנולוגיית "Top-It-Up", כיסוי מודולארי של פני המים בכדורי פלסטיק לבנים חלולים ומחוררים המתמלאים חציים במי המאגר. התכונות הפיזיקליות, התרמיות והאופטיות המיוחדות של הכדורים מאפשרות הפחתה משמעותית של האידוי מהמאגר ושיפור איכות המים על ידי הפחתת עוצמת האור החודר למים, ועקב כך דיכוי התפתחות אצתית עודפת. נתונים מקדמיים, לאחר כחודשיים של מדידות, מראים יעילות טובה במניעת התאדות ודיכוי התפתחות ביולוגית במאגר הניסוי, לעומת מאגר הביקורת ללא כדורים.

ניטור הכנרת ואגן ההיקוות

מודל תפעול סכר דגניה

מאת: ד"ר מאיר רום; ד"ר דיאגו ברגר; אדם לב; ד"ר רם פורת; יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

השנה, עם עליית מפלס הכנרת בעקבות החורף הגשום האחרון, שידרגה יחידת המעבדות ואגן ההיקוות את מודל התפעול של סכר דגניה ככלי תומך החלטה לפתיחה וניהול של מוצא המים הדרומי של הכנרת. המודל משתמש בתחזיות גשם עד לטווח של 10 ימים קדימה ובאלגוריתם מתמטי-סטטיסטי מיוחד שפותח ביחידה. האלגוריתם מחשב, ברמת סיכון מוגדרת מראש ועל סמך נתוני עשרות שנים של כניסות המים לאגם, את המפלסים היומיים, אליהם מותר יהיה להגיע ללא הסתכנות של חציית הקו האדום העליון והצפת חופי הכנרת בהמשך החורף. המודל נותן בכל יום המלצה לתפעול הסכר (מועד ומידת פתיחתו) בעשרת הימים הבאים. לתוך המודל שוקללו פרמטרים להגנה בפני נזקי הצפות גם בירדן הדרומי, ומניעת פתיחה מיותרת של הסכר ובזבוז מי כנרת.

מערכות התרעה מהירה על זיהום נחלי אגן ההיקוות של הכנרת

מאת: ד"ר מאיר רום; ד"ר דיאגו ברגר; אדם לב; ד"ר רם פורת; יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

בנחלי אגן ההיקוות של הכנרת אנו מפעילים 4 תחנות ניטור מקוונות, וב-2014 חבל הירדן יבנה עוד שתיים על תוואי הזרימה של נהר הירדן. פיתוח מיוחד של חוקרי יחידת המעבדות ואגן ההיקוות הינו אינדקס זיהום נחלים, המתריע מיידית למחשבים ולמכשירים סלולאריים של מורשים על חריגות מהנורמה של מדדי איכות מים בנחלים הזורמים אל הכנרת. מחקר נוסף המתבצע עכשיו יאפשר להשתמש בנתונים המקוונים של המכשירים הרציפים תוך צמצום משמעותי של מספר בדיקות המעבדה הנדרשות, מבלי לאבד מידע חיוני אודות איכות מי הנחלים הנכנסים לכנרת. מערכת נוספת שהותקנה השנה, משדרת באופן מקוון נתונים רציפים של טמפרטורת מי הכנרת בעומקים שונים (כל 1.5 מ') בסביבת ראש היניקה ל"מוביל הארצי". מערכת זו מהווה כלי תומך החלטה המסייע להבחין, במקרים של דרישת כלור גבוהה בתחנת השאיבה או כאשר משודרת אזעקה ממכשיר הדגים באתר ספיר, בין אירועי זיהום אמיתיים לבין אירועים פיזיקליים טבעיים בכנרת, כמו עלייה של סולפידים ואמוניה טבעיים ממי-עומק בעת היפוך תרמי באגם בתחילת החורף, וגלים פנימיים בתחילת הקיץ.

מימין - עמוד ראש היניקה בכנרת, לעומקו מותקנים חיישני הטמפרטורה. משמאל - תמונות של תחנת ניטור באחד מנחלי אגן ההיקוות של הכנרת, וגרף אינדקס זיהום הנחל

קידום אחריות תאגידית

תיבות קינון תנשמות לאורך תעלת "המוביל הארצי" להדברה ביולוגית של מכרסמים מזיקים בבקעת בית נטופה

מאת: ד"ר רם פורת; גדי זעירא, הביולוג ארצי; יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות. יהודה אלזרע; ליאון מרדכי; יחידת מובלים, חבל הירדן

בשנת 2011 הוצבו 50 תיבות קינון לאורך 17 ק"מ של תעלת נטופה של "המוביל הארצי", ובהיקף אתר אשכול. הפרויקט במוביל הארצי הינו חלק מפרויקט לאומי, שבו הוצבו בשנים האחרונות כ-2,000 תיבות קינון כאלו בישראל. השנה, 20 זוגות של תנשמות ובזים מצויים קיננו בתיבות לאורך תעלת נטופה, והן גידלו כ-80 גוזלים. מכיוון שזוג תנשמות מקנן יכול להעמיד בשנה כ-8 גוזלים ולטרוף עד כ-5,000 נברנים ומכרסמים מזיקים אחרים, אנו מעריכים שהפרויקט ב"מוביל הארצי" תורם בכל שנה להדברה ביולוגית ידידותית-לסביבה של עשרות אלפי נברנים מזיקים בשדות החקלאיים של בקעת בית נטופה. כל ההורים והגוזלים מ"המוביל הארצי" סומנו בשלוש השנים האחרונות בטבעות זיהוי, ואחדים מהם כבר אותרו באתרים אחרים בצפון הארץ. הדבר מאפשר ללמוד על אורחות הנדידה, הקינון, השרידות ויעילות ההדברה הביולוגית על ידי התנשמות בישראל. הפרויקט ב"מוביל הארצי" משלב גם פעילות לימודית וחינוכית של תלמידים, סטודנטים ומבקרים.

הדרכת תלמידים וסטודנטים ביחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות

מאת: צוות בכיר, יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן

ביחידת המעבדות ואגן ההיקוות מבצעים השנה פרויקטים, התמחויות ומחקרים לתארים אקדמיים במגוון תוכניות: עבודות ביוטופ של תלמידי מגמה ביולוגית בתיכון, פרויקטים לימודיים של סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת סביבה בטכניון, 6 חודשי התמחות של סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה במכללת "אורט-בראודה", ומחקרים לתואר שני ושלישי בביולוגיה וכימיה על ידי סטודנטים ממוסדות אקדמאיים שונים בארץ. שבעה סטודנטים יעבדו השנה ובשנה הבאה במעבדה המרכזית ובמעבדת אגן ההיקוות במסגרת תוכנית חדשה - "הדבר הבא" - להכשרת ושילוב סטודנטים מצטיינים בתעשייה. במסגרת תוכנית אחרת, WetSkills, קבוצת סטודנטים מצטיינים מהולנד ומהטכניון עושה אצלנו פרויקט לימודי יוקרתי על תוכנית הערכת סיכונים למניעת זיהום מערכת המים הארצית בטפילי מעיים חד תאיים.