קוראים יקרים,
מדריך העסקים בריטניה-ישראל 2011 מהווה עדות מוחשית להישגים המרשימים אליהם הגיעו היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, אבל עוד יותר מכך הוא פותח צוהר לפוטנציאל האדיר לפיתוח יחסים אלה בעתיד ולהרחבתם.
הסחר ההדדי ב-2010 הגיע לשיא חדש של 3 מיליארד ליש"ט וישראל רשמה בו עודף מסחרי. תנועות שיא של הון, ידע ושירותים עסקיים מוצאות את ביטויין בכל הענפים העסקיים. קשה שלא להתרשם מהפער בין היחס לו זוכה המדינה בחלק מדעת הקהל הבריטית ובין ההערכה העמוקה לו זוכה המשק הישראלי בקהילה העסקית.
רבים מהישגי העבר נוצרו על בסיס יוזמות ופעולות תשתית שבוצעו על ידי שתי הממשלות במשך שנים רבות. הסכמי הסחר החופשי עם האיחוד האירופי, הסכמי הגנת השקעות וכפל מס, ביקורים הדדיים של אישים בכירים, יוזמות של המחלקות הכלכליות בשגרירויות בלונדון ובתל-אביב ועוד.
על רקע זה מעודד לראות כיצד ממשלת בריטניה הציבה לעצמה כיעד אסטרטגי להגביר את שיתוף הפעולה עם ענפי ההיי-טק והפיננסים בישראל, והיא משקיעה בכך אמצעים ומאמצים ניכרים. שגריר בריטניה מקדיש לנושא זמן רב, ואף מרחיב את הצוות הכלכלי של השגרירות, על אף הצנע התקציבי אותו גזרה על עצמה הממשלה הבריטית. בחודש יולי 2011 ביקר בישראל ראש עירית הסיטי של לונדון, ביקור שני מסוגו ב-3 השנים האחרונות, כדי לקדם את תעשיות השירותים הפיננסיים והעסקיים של בריטניה. בצד הישראלי בולטות היוזמות הענפיות הממוקדות של מכון היצוא, שהקיפו לאחרונה ענפי יעד כמו אנרגיה ירוקה, מדיה חדשה, שירותי תוכנה לשוק הפיננסי או טכנולוגיות מים.
בסופו של דבר, עיקר נטל ההוכחה והביצוע הוא על המגזר הפרטי, גם בעזרת הגופים המייצגים אותו. כל אלה מתברכים בפעילות מקצועית ומתמשכת. מדריך זה מיועד להם, ותקוותנו שיצליח להעלאת רעיונות חדשים ויוזמות מעניינות, במגמה להזניק את הקשרים הכלכליים בין ישראל ובריטניה לשיאים חדשים.
בברכה,
שמואל בן-טובים
עורך ראשי