האלכימאים החדשים?

האם תוכנת מחשב תסחור טוב יותר במניות מאשר סוחרים מקצועיים? בשנים האחרונות החל תחום המסחר האלגוריתמי לצבור תאוצה

אסף כהן (*)

תחושת הבטן תופסת, במקרים רבים, מקום של כבוד בעת ההחלטה באילו מניות להשקיע. גם המלצות של חברים, יועצים או כתבות בעיתון משפיעות על ההחלטה. אבל האם ניתן לנטרל את כל אלה? ובכן, משקיעים מתוחכמים רבים חושבים שאפשר.
החל בשנות ה-80 מושקעת אנרגיה רבה כדי ליצור סט כלים המסייע בקבלת החלטות ובניסיון לתזמן את השוק בעת ההשקעה במניות. בשלוש השנים האחרונות עלתה מערכת זאת דרגה, והפכה למה שנקרא אסטרטגיית "מסחר אלגוריתמי". באסטרטגיית מסחר זו מחליף מחשב רב עוצמה את סוחר המניות המקצועי, ופועל במהירות גבוהה יותר מכל סוחר אנושי. המחשב גם מאפשר למשקיע לנטרל את הרגש והרציונל, אשר עלולים במקרים רבים להפוך שיטת השקעה מנצחת לכישלון חרוץ.
תוכנת המחשב במסחר האלגוריתמי שולחת פקודות קנייה ומכירה בהתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות ועוד. טכניקות השימוש באלגוריתמים הפכו כיום למשמעותיות בתחום המסחר בשוק ההון, כשעל פי הערכות של חברת הייעוץ האמריקאית AITE, חברות המתמחות במסחר אלגוריתמי אחראיות  לכ-73% מהיקף המסחר בשוק המניות בארה"ב.

תדירות גבוהה או נמוכה
עולם המסחר אלגוריתמי נחלק לשניים: פעילות בתדירות גבוהה ופעילות בתדירות נמוכה. בפעילות בתדירות גבוהה, מנתחת התוכנה בזמן אמת דיווחים ונתונים על ניירות ערך, למשל, אזכור מחמיא בתקשורת או שינויים במחירי חומרי הגלם. התוכנה מזהה את השינוי מוקדם, רוכשת את נייר הערך לפני שאר השוק ומוכרת אותו ברווח לאלו שהצטרפו מאוחר יותר.
בפעילות בתדירות נמוכה נבנית פוזיציה לאורך תקופה של עד חודש, והמחשב נכנס או יוצא ממנה בהתאם לאלגוריתם שנקבע לו מראש. דוגמה טובה לפעילות זאת היא בחינת זוגות של נכסים שסביר שיתנהגו באופן דומה (למשל, סלקום ופרטנר). במקרים בהם "נשברת" הקורלציה בין שתי מניות, יקנה האלגוריתם את אחת המניות וימכור את השנייה.

עד "הברבור השחור"
חברות של מתמטיקאים מבריקים, שמפתחים נוסחאות סודיות ובונים אלגוריתמים שיודעים להכות את השוק, הן, לכאורה, הגלגול המודרני של אבן החכמים ההופכת מתכת לזהב. אולם נוסחאות מתמטיות עובדות עד גבול מסוים, או יותר נכון, עד שמגיע "הברבור השחור" - אירוע עם סבירות נמוכה מאוד.
בשנת 1998, למשל, קרסה הקרן LTCM, שפעלה באמצעות מודלים מתמטיים מתוחכמים שזיהו פערי ארביטראז' בשוק האג"ח. מנהלי הקרן היו מתמטיקאים מוכשרים, כולל זוכי פרס נובל לכלכלה כמו רוברט מרטון ומיירון שולס. הנוסחאות והאלגוריתמים שפיתחו היכו את השוק במשך ארבע שנים וזכו לתשואה ממוצעת של כ-40% בשנה. אבל אז הגיע "הברבור השחור": בקיץ 1998 קרסה כלכלת רוסיה, גלי ההדף הגיעו לשוקי המזרח, המודלים של LTCM קרסו והקרן, שפעלה במינוף של פי 30, עמדה על סף פשיטת רגל, שנמנעה הודות לחילוץ של הפדרל ריזרב.
יותר מכך, הנתונים מראים כי רוב החברות שעוסקות בתחום נכשלות בשלב די מוקדם, וכיוון שרוב פעילותן ממונפת, הסיכון האמיתי עלול להתגלגל לציבור המשקיעים.

משחק מתוחכם או התערבות בלתי הוגנת?
המבקרים את שיטת המסחר האלגוריתמי טוענים, כי היתרון הטכנולוגי גורם לסוחרי האלגוריתמים ליהנות ממידע וממחירים שאינם זמינים לשאר השחקנים בשוק. לעומתם, רוב המומחים מסכימים כי פעילותם משכללת את השוק ומגדילה את נזילותו, מאחר שנוסחאותיהם מזהות עיוותי מחירים ותורמות לחיסולם.
בכל מקרה, לא ניתן להתעלם מכך שחלק ניכר מהמסחר בבורסה מתנהל כיום באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת, וכמו בכל התחומים שהעולם התקדם בהם, נצטרך גם כאן להסתגל לשינוי הטכנולוגי ולהתאים את פעילותנו למגמה השלטת בשטח. אחרת, נישאר מאחור.

(*) הכותב נמנה על ענף מחקר שוק ההון בלאומי

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |