מ״מ מנהל מרחב המרכז - קרלוס פרסיה

מרחב המרכז

קו חמישי לירושלים - מערת נטיפים

 

כתב וצילם: מיקי אלישע, מנהל הפרויקט


שרטוטים מהמכון לחקר מערות (מלח"ם)

במהלך כריית מנהרת קו המים החמישי לירושלים באמצעות מכונת הTBM  (Tunnel Boring Machine) במרחק של 3525 מטרים מפורטל הכניסה למנהרה התגלתה, ב 20 למאי 2018 ,מערה קארסטית.


המערה ממוקמת בעומק של כ-285 מטר מתחת לפני השטח(העומק הרב ביותר שנמצאה עד כה מערה בישראל) גובהה נע בין 0.5-6 מטר, רוחבה 0.5-8 מטר ונפחה כ 1800 מטר מעוקב. המערה מחולקת למספר חללים נפרדים הקשורים האחד לשני במעברים צרים. אחת התכונות המיוחדות של המערה היא הימצאותן של שש בריכות מים פעילות גדולות.


המערה התפתחה בגג התצורה הגיאולוגית "כפירה" המתוארכת לגיל, בין 100-113 מיליון שנים לפני זמננו. תצורת כפירה באזור הנ"ל מורכבת בעיקר משכבות עבות של סלע גיר עם הופעות של שכבות  העשויות מגיר-דולומיטי. 
במערה נמצאו צורות כגון "אלמוגים" ו"ופטריות" הבנויות מקלציט אשר מעטרות את רצפת המערה, והתקרה צפופה בנטיפים. באזורים מסויימים ניתן לראות התגבשות מאוחרת יותר על פני נטיפים המונחים על הרצפה, דבר המעיד על התמוטטויות קודמות בחלל המערה.


המשך ההתקדמות בפרוייקט לצד ערך שמירת הטבע וצמצום הפגיעה בחלקים גדולים מהמערה הוליד את הפתרון שלפיו, ימולא חלל המערה בבטון בצורה המזערית ביותר המאפשרת את המשך ההתקדמות של המכונה. לשם כך נבנו מחיצות הנעות בכוון צפון מזרח - דרום מערב, במקביל לנתיב התקדמות המנהרה (תרשים 1). תפקיד המחיצות היה למנוע את חדירת הבטון מעבר לקו זה ובכך להשאיר את מילוי המערה בבטון רק באזורים A  ו – C (תרשים 1) כך שהאזורים הצפוניים, B,  F ו- G נשארו ללא פגע.


בתאריך ה- 4 יוני 2018, כשבועיים לאחר חדירת מכונת הכרייה לחלל המערה התחדשו עבודות הכרייה.

 

 

תרשים 1 - שרטוט המערה במבט על

 


תרשים 2 - חתך צד (צפון מערב – דרום מזרח)

 


 

תמונה 1  - מבט מהמערה לכיוון מכונת הכרייה - TBM

 

 

תמונה 2 - תקרת המערה הצפופה בנטיפים

 

 


תמונה 3 - "אלמוגים" עשויים קלציט

 


 


תמונה 4 – ביצוע עבודות תימוך מערה – מילוי חללים A ו- C בלבד

 

 


תמונה 5 – המשך ביצוע עבודות הכרייה

 



 

 

"יום המעשים הטובים" -פעילות התנדבות במרחב מרכז

 

כתבה: מורן מימון

צילומים: עובדי מרחב המרכז

במהלך חודש מרץ 2018 נרתמו כ-80 מעובדי מרחב המרכז לפעילות ב"יום המעשים הטובים" (שהפכו למספר ימי מעשים טובים) והתנדבו בבי"ס "יובלים"- בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים ברמלה, המונה כ- 100 תלמידים עם לקויות מורכבות.


ההתנדבות נפרשה על מספר ימים והעובדים עמלו וטרחו כדי לשמח את הילדים וליצור עבורם סביבה מטופחת ומאירה:
 

חידוש והקמת גינה
עובדי המרחב חידשו את חצר ביה"ס והקימו גינה מטופחת ויפה: ניקו, עדרו,  גזמו ושתלו שתילים ופרחים עם הילדים.

שיפוץ קיר הכניסה לב"ס

העובדים חידשו את קיר הכניסה המרכזי שקורצף וטוייח מחדש ועליו צויירו ציורי קיר צבעוניים, משמחים ומדהימים. (תמונות של לפני ואחרי)
הפעלת תחנות ביום ספורט-העובדים הפעילו תחנות ביום ספורט שנערך בבה"ס ושיחקו עם הילדים

בסוף היום נערך טקס הוקרה לעובדי מקורות בהשתתפות ראש עיריית רמלה, בו הודו ושיבחו את העובדים על תרומתם הרבה לילדים.

 

 


 

 

שימוש חוזר בסלע גרוס בפרויקט הנחת קו חוצה שומרון

 
 כתב: מתן קריידלר, מנהל הפרויקט


במסגרת הפרויקט להנחת קו חוצה שומרון מכפר קאסם ועד אלקנה) בקטרים "42 ו "48 ובאורך כולל של  5.5 ק"מ נעשה שימוש חוזר בסלע שנחצב בעת כריית התעלה להנחת הקו .

הרעיון נולד לאחר עלייה חדה במחירי הסומסום המשמש כחומר ריפוד וכיסוי לצינורות גדולי קוטר עפ"י הוראות מהנדס ראשי.

בתהליך הרגיל של הנחת קווים נחפרת תעלה והחומר הכרוי מפונה למטמנה או מפוזר בשטח.

מאחר ותוואי הקו מאופיין בסלע לכל אורכו נבחנה האפשרות להוזיל את העלויות של ביצוע הקו ע"י שימוש במגרסה ומערכת נפות לצורך גריסת הסלע שנחצב ושימוש בו כתחליף לסומסום.


לצורך הפרויקט, שח"מ הוציאה מכרז לגריסת הסלע, כאשר תנאי המכרז כללו הבאת המכונות וגריסת הסלע עפ"י תקן שנקבע בהוראות מהנדס ראשי.
במקביל פנה מנהל הפרויקט למינהל האזרחי לצורך קבלת רישיון להצבה והפעלה של המגרסה.
הפקת הרישיון כללה מתן מענה להיבטים סביבתיים, שמירה על ערכי טבע ובטיחות (הסדרי תנועה וכדו')

בדרך זו של גריסת החומר הכרוי במקום, והתאמתו לשימוש חוזר נחסכו עלויות כלכליות רבות ובכללן: פינוי החומר במשאיות למטמנות, תשלום עבור הטמנת החומר במטמנה, וקניית סומסום עבור העבודה.

יתרון גדול נוסף הוא ההיבט הסביבתי של שימוש בחומר מקומי, וחיסכון בשינוע החומר למקום אחר.


אומדן החיסכון בשיטה זו בפרויקט שלנו מוערך בכ 3 מלש"ח.

 






לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה