מנהל חבל הירדן - יוסי שמעיה

חבל הירדן

 החודש חוגגים עשור להפעלתו של מפעל הסינון המרכזי באתר אשכול
 

כתב: ד"ר סמיר חטוקאי

 



בחודש יולי 2007 הופעל לראשונה מפעל הסינון המרכזי באתר אשכול, מפעל הסינון היחיד מסוגו בארץ ובין הגדולים מסוגו בעולם.  עובדי חבל הירדן אשר עברו הכשרה מקצועית, מקיפה ויסודית הצליחו לקלוט את המפעל המורכב ולהפעילו בהצלחה רבה. עד כה סופקו מהמפעל למערכת הארצית, דרך צינור המוביל הארצי, כ-1,500 מיליון מ"ק. תפוקת המפעל מסוגלת להגיע למעל 500 מיליון מ"ק, אך בפועל אספקת המים מוכתבת מכמות המים באגם הכינרת ובצרכי משק המים הארצי.

הפעלת המפעל הכניסה את משק המים לעידן חדש של סינון וטיפול במים עיליים והציבה את ישראל בשורה הראשונה של מדינות העולם המערבי בתחום זה. המפעל, הממוקם באתר "אשכול" (בקעת בית נטופה), נועד לענות על הדרישות המחמירות בתקנות מי השתייה של משרד הבריאות, תוך שיפור משמעותי באיכות מי השתייה המסופקים לתושבי מדינת ישראל ממקורות מים עיליים, דוגמת מי הכנרת. המפעל עמד בהצלחה בכול הפרמטרים של איכות מי השתייה כפי הנדרש בתקנות מי השתייה שאף הוחמרו עם עדכונן בשנת 2013. המעקב הקפדני אחר ההרחקה של טפילי המעיים, קריפטוספורידיום וג'ארדיה, מראה עמידה מתמדת בדרישות ואפילו יותר מהדרישות המחמירות של התקינה בארה"ב ובמדינות המערב.
 
להקמת המפעל קדמה עבודת מחקר מעמיקה שנעשתה ע"י עובדי החבל, אשר כללה הקמה והרצת פיילוט סינון מתקדם. תוצאות המחקר הביאו לגיבוש נתוני תכנון חדשניים אשר אפשרו שילוב של שיטות הנדסיות ותהליכי תפעול מתקדמים ביותר, הכול במטרה להבטיח תהליך אמין, מהיר ובטוח של הסינון. ואכן, התכנון וההקמה שהתבססו על המחקר המקדים, אפשרו הוזלה משמעותית בעלויות ההקמה. המפעל פועל באופן אוטומטי באמצעות מערכות פו"ב (פיקוד ובקרה) ממוחשבות ועל כן כמות כוח האדם שנדרשה לתפעולו השוטף קטנה משמעותית בהשוואה למתקנים בסדר גודל כזה בעולם.

אבל בזה לא תם תהליך ההתייעלות והחידושים המתמיד. בשנים 2012-2013 הצליחו עובדי החבל, לאחר מחקרים וניסויים ממושכים, לצמצם את מספר החומרים המשמשים להשבחת המים במפעל הסינון. כמות החומרים הנצרכים בנפח מים מטופלים הוקטנה בכ- 60  אחוזים ובהתאם לכך נחסכו עלויות התפעול. נוסף על החיסכון הכספי הישיר, המוערך במצטבר בעשרות מיליוני ₪ (!!), צומצמו במידה ניכרת גם מספר ההובלות והכמויות של חומרי ההשבחה ופעולות האחזקה הדרושות למתקנים. מפעל הסינון המרכזי מטפל גם במי השטיפות של המסננים ומשיב את המים להמשך טיפול במפעל עצמו ביעילות המגיעה ל-99.9%. בשנת 2013 שודרג מערך הטיפול במי השטיפה והוכנסו לשימוש אמצעים מתקדמים יותר. על ידי כך הוקטנה כמות ה"פסולת" הנוצרת בסוף תהליך הטיפול המכונה בשפה המקצועית "עוגה".

עידן המים המותפלים לא פסח גם על מפעל הסינון שנדרש להתאים את עצמו שוב לאספקת מים בהפסקות ממושכות ואף בספיקות נמוכות מהמתוכנן, תוך שמירה על זמינות מלאה לכל תרחיש שידרוש את הפעלתו המלאה בזמן התראה קצר.

לסיכום, לאחר עשור של הפעלה מוצלחת של מפעל הסינון המרכזי, המתקן עומד בהצלחה בכל היעדים והפרמטרים אליו הוא תוכנן. המתקן עובד ברציפות ובאמינות ושידרג משמעותית את הביטחון התברואי של אספקת מי שתייה העיליים המסופקים במערכת הארצית. החשיבה הרבה שהושקעה בזמן התכנון, ההכשרה הנכונה של כח אדם מקצועי והשאיפה המתמדת לשיפורים גם לאחר הקמת המפעל באמצעות מחקרים ראויים להערכה ויכולים להוות מודל ודוגמא.

 

 


 

פיתוח שיטות מעבדה לניטור חיידקי סלמונלה בבוצת מטש"ים

 

כתבו: דן גלעד, ד"ר עודד סוואד, וד"ר דלית ויזל אוחיון, יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות, חבל הירדן
תומר קרייצר, אפרת כהן, יחידת השפד"ן, מרחב המרכז

תקנות המים (מניעת זיהום מים, שימוש בבוצה וסילוקה) התשס"ד-2004 מפרטות את הבדיקות שיש לבצע בבוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכים, וזאת על מנת שניתן יהיה להשתמש בה לדישון חקלאי ולשימושים נוספים. אחד התקנים המאפשרים להתיר את השימוש בבוצה הינו ריכוז הנמוך מ- 3 חיידקי סלמונלה לארבעה גרם חומר יבש. בדיקה זו צריכה להיעשות בשיטה תקנית ובמעבדה שהוסמכה לכך ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. בישראל, אין עדיין מעבדה מוסמכת לביצוע בדיקות סלמונלה בבוצה.
החל מחודש פברואר 2017 הופסקה הזרמת בוצת השפד"ן לים, והוחל בפינויה. משנת 2010 החלה הפעלה הדרגתית של הטיפול בבוצה להביאה לרמה של בוצה סוג א' על מנת שתותר שימושה ו/או סילוקה. מעכלים אנאירוביים נבחרו כפתרון לסילוק הבוצה לטובת שימוש בחקלאות. הקמת המעכלים החלה בשנת 2013. בדצמבר 2015 החלה בניית המסה של המעכל הראשון. לאחר המעכלים הבוצה עוברת סחיטה בצנטריפוגה. כ- 500 טון בוצה מעוכלת ושניונית (20% מוצקים) מפונים בכל יום. בשלב זה, הבוצה המעוכלת מפונה ישירות לדישון חקלאי ע"פ התקנות. הבוצה השניונית עוברת טיפול נוסף במפעל דן-וירו לפני הפינוי לדישון החקלאי. בסוף תהליך ההרצה של המעכל האנאירובי התפוקה תעמוד על 400 טון בוצה מעוכלת בלבד. על מנת לייעל את תהליכי הבדיקות המעבדתיות המאפשרות את השימוש החקלאי בבוצה, הוחלט להטמיע במעבדה המרכזית של מקורות את שיטת EPA1682 לבדיקות סלמונלה בבוצת מטש"ים.

בחודשים האחרונים החל תהליך הטמעת שיטת הבדיקה במעבדה. השיטה מורכבת ממספר שלבים הכוללים את העשרת חיידקי הסלמונלה. בדוגמה מטה ניתן לראות העשרה במצע גידול נוזלי, זריעת התרבית על מצעי גידול בררניים מוצקים בצלחות פטרי, את העברה למצעי גידול נוספים במבחנות לצורך אימות על ידי מבחנים ביוכימיים אנזימטיים ומבחנים סרולוגיים עם נוגדנים ספציפיים (איור 1). תהליכי בדיקה מורכבים אלה אורכים כשבוע, עד לקבלת התוצאה. פיתוח ותיקוף השיטה וקבלת הסמכה עליה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות יסתיימו עד סוף השנה. לאחר מכן ניתן יהיה להשתמש בה, כתחליף לסוגי בדיקות מעבדה אחרות, על מנת לאשר על בסיס שבועי (ובהמשך, על פי התקנות, על בסיס חודשי) את ההובלה והשימוש החקלאי בבוצת השפד"ן ובוצות ממט"שים אחרים בארץ.





איור 1

א. גדילת מושבות החיידק סלמונלה במצעים בררניים בתהליך הבדיקה במעבדה (צילום מתוך שיטת EPA1682).

 

ב. מבחנות לביצוע מבחנים ביוכימיים אנזימטיים לחיידקי סלמונלה
(מתוך  https://catalog.hardydiagnostics.com/cp_prod/Content/hugo/EnteroScreen4.htm)

 

 


 

סיום הכלרה באמצעות גז בתחנת זאב ומעבר להיפוכלוריט

ביטול סיכון משמעותי תוך התמודדות יצירתית עם אתגרים תפעוליים

כתבו: יואב ברקאי-ארבל, ד"ר סמיר חטוקאי

לאחר כ-50 שנים, בתאריך 14 ביוני 2017, עובדי יחידת המובלים, המפעילה ומתחזקת את אתר 'זאב' שבראש העין, פינו את חביות הכלור האחרונות מהתחנה ועברו להכלרה באמצעות תמיסת היפוכלוריט. העובדים ניקו את מערכות האחסון וההוספה משאריות כלור גזי. האתר נקי מהחומר המסוכן.

חבל הירדן עמד בלוח הזמנים אליו התחייב בפני האגף לחומרים מסוכנים שבמשרד להגנת הסביבה.

מערכת החיטוי באמצעות כלור גזי באתר 'זאב' לא עמדה בקריטריון הקבילות למרחק ההפרדה הנדרש  בין מקורות סיכון לאזורים ציבוריים - קיבוץ גבעת השלושה והעיר ראש העין.לכן,ביצעה 'מקורות', בהליך מזורז -  תכנון, הקמה והרצה של מערכת חלופית הפועלת באמצעות  תמיסת היפוכלוריט שאינה מהווה מקור סיכון לסביבה הקרובה.

הפרויקט החל באוגוסט 2015 והפעלת הניסיון החלה באוקטובר 2016. במהלך התכנון והביצוע היה צורך להתמודד עם אתגרים ייחודיים ולתת להם מענה :
טווחי ספיקות כלור רחבים ביותר - החל מ- 1.2 ועד 500 ליטר/שעה. זאת בגלל טווח ספיקות רחב של המים והצורך בטווח מינון רחב. בתחנה נעשית השלמה של ערכי כלור חופשי במים המגיעים ממתפיל חדרה ומקידוחי צפון ירקון.
פיזור הומוגני של חומר החיטוי בחתך קו המוביל הארצי "108 במרחק קצר ביותר בין נקודת המינון לנקודות הבקרה וצריכת המים. לקבלת נתוני תכנון מיטביים נעשה שימוש במודל הדמיה ממוחשב באמצעותו נקבעו מספר נקודות ומהירות ההזרקה.
מערך מיהול וסחרור המונע  שיקוע אבנית בקווים – בעיה תפעולית ידועה של השימוש בתמיסת היפוכלוריט 10%. להבטחת התוצאות בוצע בשטח פיילוט שדימה את נתוני התכנון.

הפרויקט מתאפיין ברמת אוטומציה, שליטה ובקרה מהגבוהות והיציבות הקיימות כיום. ההנחיות לכתיבת תוכנת ההפעלה של הפרויקט – מסמך תיאור פעולת המערכת (תפ"מ)-  נכתבו בשיטה חדשה תוך שימוש בתוכנה ייחודית המייעלת ומפשטת את כתיבת תוכנת הבקרה במתקן, כך שתוצר התוכנה הסופי מתאים באופן מיטבי לדרישות התפעוליות והאחרות.

חודשי הפעלת הניסיון מספקים נתונים מבטיחים שמראים בביצוע מוצלח של הפרויקט ועמידה במטרות.




איור 1: עמדות עבודה לאחר פינוי חביות הכלור (צילם אפרים יוסף)




איור 2: עמדות אחסון לאחר פינוי חביות הכלור (צילם אפרים יוסף)




איור 3: מסך הבקרה הראשי של הפרויקט, על רכיביו התפעוליים העיקריים.

 

 


 

המצב ההידרולוגי באגן ההיקוות של הכנרת בקיץ 2017, ותחזית המים הזמינים והמפלסים באגם
 

 

ד"ר מאיר רום, תהילה אשרי, מחלקת הכנרת ואגן ההיקוות

החורף האחרון (2016-17) היה שחון בכל הארץ וגם בצפונה. כמויות הגשם שירדו באגן ההיקוות של הכנרת עמדו על כ- 75% בלבד מהממוצע הרב שנתי. בכך, נמשכת כבר זו השנה הרביעית ברציפות הבצורת בצפון הארץ. כפועל יוצא, הידלדלה מאד שפיעת המעיינות לנחלים חרמון (בניאס), דן ושניר (חצבאני) המהווים את מקורות הירדן. כבר בתחילת הקיץ ספיקת הזרימה בירדן הייתה נמוכה מאד (2 מ"ק\שנייה). כניסות המים לכנרת ("מים זמינים", המים הנכנסים בנחלים בהפחתת ההתאדות מהאגם) הצטמצמו מאד בארבע השנים האחרונות. היקפם המצטבר בארבעת השנים הללו עומד על כ- 150 מלמ"ק, כ-60% מן הכניסה הממוצעת בשנה בודדת (270 מלמ"ק).


יחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות בחבל הירדן מכינה בכל חודש תחזית חודשית ושנתית לכמות המים הזמינים בכנרת בהתאם למפלסי האגם הצפויים בהמשך השנה. המודלים ההידרולוגיים שפותחו ביחידה מראים שהמים הזמינים בשנה ההידרולוגית הנוכחית (אוקטובר 2016-ספטמבר 2017) יסתכמו לכ- 30 מלמ"ק בלבד, לעומת ממוצע רב שנתי של 270 מלמ"ק. הסיבה לכך הינה הידלדלות המעיינות המזינים את מקורות הירדן עקב רצף ארבע שנות הבצורת האחרונות. מפלס הכנרת, אשר ירד בשבוע השני של חודש יולי 2017 לרום של  -213.40 מ' (40 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון), צפוי להמשיך ולרדת עד תחילת דצמבר (ראשית עונת הגשמים) ל- -214.30 מ'. מפלס צפוי זה (איור 1) נמוך ב- 1.30 מ' מהקו האדום התחתון. וגבוה רק ב- 57 ס"מ מהקו השחור, שמתחתיו צפויים שיבושים בתפעול מתקני השאיבה למוביל הארצי.


בעקבות הפעולות שננקטו בעשורים הקודמים, למניעת הזרמת מים מזוהמים לנחלי אגן ההיקוות, איכות המים הזורמים השנה בנחלים לכנרת הינה טובה. העדר זרימות שיטפונות חורפיות בנחלים, עקב מיעוט הגשמים, מנעה כניסה של סחופת ונגר עילי לנחלים ולכנרת, כך שהבצורת לא השפיעה עד כה לרעה על איכות המים הנכנסים לאגם. מאידך, מיעוט מי הגשמים והמים המתוקים הזורמים לאגם, ביחד עם תהליכי האידוי הנמרצים בעונת הקיץ, גרמו בשנים האחרונות לעליית המליחות של מי האגם מערכים של כ- 260 לכ- 300  מ"ג כלורידים לליטר. המליחות צפויה לעלות עוד לכ- 310 מ"ג כלורידים לליטר עד תחילת החורף הקרוב (איור 1). מליחות זו אינה צפויה לגרום לנזק אקולוגי ישיר באגם, או להשפעה משמעותית על איכות מי הכנרת כמי גלם למי שתייה ב"מוביל הארצי" ובמפעלי מים אחרים השואבים מהכנרת.



איור 1 - מפלס הכנרת (קו כחול) ומליחות הכנרת (קו ירוק) בשנה ההידרולוגית הנוכחית (אוקטובר 2016 עד יולי 2017). הקו הכחול המקווקו מייצג את תחזית המפלס עד סוף ספטמבר השנה.

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה