מנהל מרחב הדרום - אריה אמסלם

מרחב הדרום

קידום תוכניות בינוי עיר (תב"ע) – מרחב הדרום 

 

ערכה: גלית טפר נגר – מנהלת משרד הטכני
אישר: ניצן אליהו – מהנדס מערכות מידע ומחשוב


בפני מרחב הדרום ניצב אתגר לא פשוט: ליישם את תוכנית הפיתוח הרב שנתית ולהסדיר לגליזציה של מתקנים קיימים. יישום תוכנית הפיתוח דורש מספר רב של תוכניות מפורטות (תב"ע– תוכנית בניין עיר) למספר רב של מתקנים ובעיקר מאגרים, בפרק זמן קצר מאוד, על מנת לעמוד בכללי הרגולציה. תהליך בחינת החלופות לביצוע הפרויקט הוא תהליך מורכב וממושך. אחת הסיבות המרכזיות לאישור תוכנית תלויה בתוכניות המתאר הארציות, תוך בדיקה הנדסית של החלופה המועדפת. אם התוכנית המבוקשת נכללת בתוכנית מאושרת, כגון: שמורות טבע, שמורות נוף, גנים לאומיים, מכלול נופי ושטח בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה, כל גורם המבקש לקדם תב"ע מחויב לערוך נספח נופי סביבתי.


מאחר שכ-60% משטחי מרחב הדרום נכללים בתחום הגדרת הרגישויות והמגבלות, חברת מקורות מחויבת לערוך נספח נופי סביבתי. נספח זה כולל בחינת חלופות הנשקלת על בסיס הצבת כמה קריטריונים, כגון: קריטריון הנדסי, סביבתי, נופי, אקולוגי וסטטוטורי. הקריטריון ההנדסי הוא קריטריון קשיח, ועליו לעמוד מול קריטריונים קשיחים רבים אחרים, בעלי משקל מכריע בקבלת החלטה על בחירת החלופה. את ההחלטה מקבלים נציגים של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות. בשנתיים שחלפו מרחב הדרום פועל בשקיפות תכנונית, בתיאום קדם תכנוני ובשיתוף פעולה מלא מול נציגי לשכת התכנון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומועצות אזוריות. כבר בשלבי התכנון הראשוניים של הפרויקט ניתן לראות התקדמות רבה בתהליך, קיצור לו"ז לאישור תב"עות וכן סיכויי אישור החלופה המועדפת על מקורות. לנוכח השינוי התפיסתי בתכנון תוכניות מפורטות למתקני מקורות חל שיפור ניכר בקידום תוכניות, גם כאלה שקידומן הושהה לתקופה ארוכה, והבאתן לידי אישור. להלן כמה דוגמאות:
מאגר כיסופים למי שפד"ן - שטח התוכנית להקמת המאגר נמצא בתחום "אזור רגישות סביבתית גבוהה" ובחלקו חופף לשטח שמורת טבע במתחם בארי. בשנת  2009 נידונה התוכנית במליאת הוועדה המחוזית, מחוז דרום והומלצה להפקדה בתנאי שחברת מקורות תגיש מסמך נופי סביבתי. תהליך בחינת החלופות נעשה בשקיפות ובשיתוף פעולה רציף עם הנציגים הרלוונטיים, והתכנית בחלופה המקורית אושרה להפקדה. נכון להיום התוכנית אושרה ותפורסם למתן תוקף.


מאגרי נוצה - שני מאגרים בנפח של 200 אלמ"ק כל אחד, ומאגר יטבתה בנפח של 200 אלמ"ק, שתי התוכניות אושרו במסגרת תוכנית אב לשיפור אספקת מים לערבה דרומית. למיקום שני המאגרים התקבלה התנגדות עיקשת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. בזכות הידברות ארוכה ומסמכים סביבתיים באיכות גבוהה, התקדם ההליך הסטטוטורי. מאגר נוצה - בימים אלה יוגשו מסמכי התוכנית להפקדתה. מאגר יטבתה - התוכנית הופקדה בסוף 2014, התקבלו התנגדויות ובעקבות זאת הוכן מסמך נופי סביבתי שנערך בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאה עם נציגי הוועדה. נכון להיום סיימה התוכנית את הפקדתה ללא התנגדויות ושובצה לדיון באישור התוכנית. כיום במרחב הדרום אנו מטפלים בשת"פ עם מטה החברה בכ-40 תוכניות בינוי עיר, בשלבי בשלות שונים. שיפור התקשורת וקשרי העבודה עם חברי הוועדה המחוזית בדרום לצד שינוי דפוסי תהליכי התכנון והתאמתם לדרישות המשתנות של המשרד להגנת הסביבה, גרמו למרחב הדרום לקצור הצלחות באישור תב"עות  בזמן קצר לעומת העבר, תוך עמידה באיכות הנדרשת.




צילום: אדר' איה מזרחי, חברת גיאו פרוספקט

 


 

הפעלת מתקן סינון עין יהב
 

צילם וערך: צחי צבי, מהנדס התפלה
 אישר: אפרים פרקש, מהנדס איכות מים מרחבי

 

מערכת אספקת המים בערבה התיכונה מנותקת מהמערכת הארצית ומתבססת על הפקה מקידוחים מקומיים בלבד. קידוחי עין יהב 6, 16, 116 ועין יהב 7, 17 ו-117, נקדחו לעומקים 900-200 מ' ומתוכננים לספק כ-1000 מק"ש, המיועדים לשימוש כמים להשקיה חקלאית באזור מושב עין יהב.
מי הקידוחים מכילים ריכוזים גבוהים של מימן גופרי וברזל ונדרש להרחיקם טרם אספקתם לצרכנים. תהליך הטיפול במי הקדוחים כולל: אוורור, חמצון, שיקוע וסינון. מתקן הסינון הקיים של מי קידוחי עין יהב תוכנן לספיקת תכן של כ-500 מק"ש בלבד ונדרש להרחיבו לצורך קליטת מי הקידוחים החדשים.
בהתאם לכך תוכנן והוקם מתקן סינון חדש, המיועד לטפל במי הקידוחים. מתקן הסינון החדש כולל 8 מסנני מצע אופקיים לספיקת סינון כוללת של עד 1,200 מק"ש. בהקמת מתקן הטיפול החדש נעשתה הסבה של תחנת השאיבה "עין יהב לתמרים" לכניסה למסננים והוקמה מערכת למחזור מי שטיפות המסננים. מערכת המחזור כוללת הסבה של ברכה קיימת בנפח 1,000 מ"ק לברכת שיקוע ומחזור מי השטיפות, ובנוסף משאבה בספיקה של 100 מק"ש, המיועדת להחזרת מי השטיפות לאחר שיקוע לכניסה למסננים. באמצעות מערכת המחזור מנוצלים המים לאספקה. בעבר נוקזו מים אלה והיו מטרד סביבתי.
לצורך המשך אספקת מים רציפה להשקיה, תוכננה הפעלת מתקן הסינון החדש בשלושה שלבים:
בדיקה והפעלה של מתקן הסינון החדש תוך סינון מי קידוחי עין יהב 17, 117 בלבד.
הסבת תחנת "עין יהב לתמרים" ובדיקה והפעלה של מערכת למחזור מי השטיפות.
הקמה, בדיקה והפעלה של מערכת הכלרה חדשה בחצר המסננים.
 במהלך החודשים האחרונים הופעלו שלבים א' ו-ב' ובמהלך החודשיים הבאים יופעל שלב ג'.
הפעלת מתקן הסינון החדש שיפרה מאוד את איכות המים המסופקים להשקיה חקלאית באזור מושב עין יהב.
עלות הפרויקט כ-12.9 מיליון ₪.

 

מתקן סינון עין יהב הרחבה – הפעלת שלב ב'   

 



5291 Emperius - קבוצת הרובוטיקה של אילת

 

ערך: יוסי בן שושן - בקר / יא"מ ערבה
אישר: אורן אסף - מ"מ מנהל יא"מ ערבה

 

קבוצת הרובוטיקה 5291 Emperius מבית הספר התיכון "גולדווטר" באילת, משתתפת בתחרות הרובוטיקה הארצית  FRC זו השנה השלישית. קבוצת הרובוטיקה מורכבת מ-33 תלמידים בכיתות י'-יב' בהובלתם של המנחים: חיה עידן- רכזת מגמת הנדסת תוכנה ורובוטיקה ומובילת התכנית בבית הספר, אלי תרנין ושלום אדרי- נמל "אילת" מובילי צוות הבנייה בהכרת אלמנטים מורכבים עבור הרובוט, גיל מיסטריאל וניר בן-משה מחברת "מקורות".
בשנה הראשונה להקמתה, זכתה הקבוצה בתואר נבחרת הרובוטיקה הצעירה הטובה ביותר בארץ ובהמשך נמנתה בין 6 הקבוצות אשר ייצגו את ישראל בתחרות וזכתה בפרס ה-Rookie Stars העולמי בתחרות שנערכה בסנט לואיס שבארה"ב. ניצחון זה הביא כבוד גדול לעיר אילת ולישראל בכלל.
בשנה השנייה, בעקבות הזכייה בפרס ה-Rookie Stars העולמי, הצטרפו לקבוצה מנחים מחב' "מקורות": גיל מיסטריאל- מנחה בתחום התכנות והאלקטרוניקה וניר בן-משה- מנחה בתחום התכנון המכאני והבנייה. גיל מיסטריאל וניר בן משה נרתמו להובלה והנחיית חברי הקבוצה בתכנון ובבניית הרובוט והשקיעו שעות רבות בפרט בעונת התחרות שארכה כשישה וחצי שבועות. תרומתם של המנחים ממקורות לקבוצה, הייתה משמעותית להצלחת התלמידים בתחרות.
בתחרות הארצית שהתקיימה ב"היכל מנורה", זכתה הקבוצה לביקור של מהנדסים בכירים אשר התרשמו מהמבנה המכאני והעיצוב של הרובוט. כמו-כן, נציגים בכירים של החברה, ביקרו את הקבוצה במהלך התחרות והתרשמו מהתכנון ההנדסי וממערכת האלקטרוניקה של הרובוט.
בתחרות הארצית בה השתתפו 64 קבוצות, זכתה קבוצת 5291 Emperius בפרס החדשנות היוקרתי. בכתב השופטים נאמר כי: "הקבוצה בנתה רובוט חדשני, בעל מערכות שליטה מתוחכמות ותכונות ייחודיות וכי ניכר כי הושקעה חשיבה רבה ועבודה מאומצת". 
חברי הקבוצה הפגינו יצירתיות במבנה ובארכיטקטורה של הרובוט, המבוסס על מערכת הנעה המורכבת מ"זחל", בעל מייצבים פנאומטיים הנוגדים התהפכות ומערכת הרמה מיוחדת, ובכך נתנו מענה לכל מכשול.
אין ספק שהפרס היוקרתי בו זכתה הקבוצה, התקבל הודות לליווי וההנחיה של המנחים.


צילמה: חיה עידן – תיכון "גולדווטר", אילת
             



לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה