סמנכ״ל פיתוח ותפקידים מיוחדים

ניהול פרויקטים בחברת מקורות – שיטות ותהליכי עבודה

פרויקטי פיתוח במקורות מנוהלים כיום בשיטה ובכלים אחידים, בעזרת תהליכים ותבניות, על פי מתודולוגיה שפותחה במקורות. המתודולוגיה מתעדכנת מעת לעת בהתאם לצרכים, למבנה החברה המטריציוני מנקודת מבטו של מנהל הפרויקט, לרגולציה משתנה ובהתאמה ככל שניתן ל-PMBOK.  יתרונה של השיטה הוא באחידותה.
בשנתיים שחלפו הוטמעה במקורות מערכת ERP מסוג SAP וכללה מודולים רבים שהותאמו לצורכי החברה ולתהליכי ניהול הפרויקטים. התאמה זו מאפשרת לחברה לנהל את הפרויקטים השונים בצורה אחידה על ידי גופים שונים בחברה, תוך ניצול המערכת לאוטומציה של תהליך התקדמות הפרויקט וביצוע בקרות ממוחשבות.
חברת מקורות החליטה לבצע ניהול פרויקטים מלא במערכת הסאפ, משלב התכנון הכללי ועד לביצוע ולמסירת המתקן. מערכת הסאפ הוטמעה בחברת מקורות החל משנת 2015 ולמרות מורכבות המשימה ניתן לציין כי חלה התקדמות ניכרת בהשגת המטרה, אף על פי שטרם הושלמו כל הדרישות והמשימות.
המשימה כוללת מעורבות של מתכנן הפרויקט בכל שלבי הפרויקט, ובעיקר הגדרת תכולת העבודה לקבלן המבצע בסאפ מתוך ספריית סעיפי עבודה מוגדרת (קטלוג) ואחידה לכל משרדי התכנון המעורבים. המתכנן גם מגדיר בסאפ מכלול שלם של חומרים לביצוע הפרויקט מתוך ספריית סעיפים של עשרות אלפי פריטי קטלוג. המערכת מאפשרת לאשר את תכולת העבודה במכלול רחב של אישורים במטה ובמרחב ועד הקצה על ידי הגורם המבצע, גורמי הפיקוח והניהול בחברה. מערכת הסאפ  בחברת מקורות החליפה למעשה כמה מערכות מידע מבוזרות לניהול פרויקטים. המערכת החדשה נותנת מענה אחד לעומת כמה מערכות תוכנה שנתנו מענה נפרד למעקב ביצוע פרויקטים, לתוכניות עבודה שנתיות ורב שנתיות, לתוכנה לניהול חשבונות קבלנים (מערכת TR 156 או בינארית) ולניהול מכרזים בפלטפורמת אקסל או בינארית. 
המערכת החדשה מסנכרנת את כל המידע תחת קורת גג אחת ובכך גדולתה, אך גם רגישותה המתבטאת בקושי לעשות שינויים בסנכרון האוטומטי.
בפעם הראשונה בחברה הוכנסו באופן פעיל מעורבות של מתכנן חיצוני, מבצעים חיצוניים וגורמי בקרה במטה ובמרחבים. המערכת משקפת באופן מידי את הפעילות של בעלי עניין מרכזיים, תוך הצגה מידית של  התקציב, ההוצאה, ההתחייבות והיתרה הן ברמת הפרויקט היחיד והן ברמה הרב-פרויקטלית.
הטמעת המתודולוגיה האחידה היא בכמה דרכים:

• ריכוז של נהלים והוראות מפורטות המנחות מה לעשות ואיך לעשות.
• מחלקות הפיתוח במרחבים ויחידת הפיתוח במטה, שהם עמוד השדרה או השדרה המרכזית האנושית אם תרצו, להנעת תהליך הפרויקט בשיתוף עם כל הגורמים במטה ובמרחבים.
• אנשי PMO במרחבים ובמטה, שנותנים את התמיכה הרוחבית לתהליכים ולפורטפוליו של הפרויקטים.
• מערכת SAP תומכת תהליך.
• פורומים מקצועיים למעורבים בפרויקטי הפיתוח לצורך עדכון וזהות תפקידית.
• הדרכות.
• האתגרים בניהול הפרויקט בחברה הם  עצומים, ולא בכדי מנהלי פרויקטים מנוסים ממאגר החברות לניהול הפרויקטים החיצוניות מתקשים להשתלב בעבודה, למרות נסיונם בעבודה בחברות תשתית אחרות.
• פירוט כמה אתגרים בניהול הפרויקט היחיד מנקדות מבט של מנהל הפרויקט ומנהלי הפיתוח:
• ארגון מטריציוני ומבוזר מאוד בהיבט הפרויקטלי ומכך גם הצורך והתחרות על משאבים ומורכבות תהליכית.
• הקפדה על נהלים ותהליך.
• בקרה הדוקה והקפדה על עמידה בכללי הרגולציה.
• פרקי זמן לקבלת אישורים שונים.
• עבודה במערכת ה-SAP מקשה לעתים על המשתמש הממוצע שאינו מכיר אותה בעבודתו היום-יומית.
• מורכבות טכנולוגית של הפרויקטים דורשת לימוד מעמיק שלהם.
• תהליכים סטטוטוריים ותהליכי מקרקעין מורכבים וארוכים.
• תחלופה של מנהלי פרויקטים.
• שימור ידע.
• תקציבי הדרכה מוגבלים.

תיק הפרויקטים (פורטפוליו) שהחברה מנהלת מכיל כ-600 פרויקטים בשלבי חיים שונים בתוכנית השנתית ויותר מ-1100 פרויקטים בתוכנית החמש שנתית. בהתחשב אפוא בכמות ובמורכבות הנדרשת לניהול הפרויקט היחיד ולקידום יישום תוכנית הפיתוח, נדרשת ראייה כוללת ותמיכה בהכנת הפורטפוליו להנהלת הפיתוח, תמיכה בקידום התוכנית וביישומה, ותמיכה בקידום הפרויקט היחיד.
לנוכח המורכבות הזאת מתעורר הצורך באנשי ה-PMO שמסייעים בידי מנהלי הפיתוח בראייה הכוללת ולמנהלי הפרויקטים בעבודה השוטפת.
לתחום ניהול הפרויקטים נכונו בקרוב עוד אתגרים רבים ומשמעותיים, שאתם נתמודד ונזדקק לחשיבה מחודשת. בין אלה: כללי רגולציה חדשים מול רשות המים, שינויי נהלים, הגברת הבקרה של הרגולטור, תחלופה של  עובדים ומנהלי פרויקטים, חשיבה על שינוי מבנה הניהול של הפרויקט, לומדות, השלמת פיתוחים נדרשים בסאפ,"אוטומציה" של תהליכים בסאפ, שילוב איכות וניהול סיכונים בפרויקטים.

מערכת חמישית לאספקת מים לירושלים
קו יניקה לתחנת שאיבה כיסלון
 

מאת: איתי שגיא, מנהל פרויקט

המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים היא פרויקט תשתית לאומית, שנועד לאפשר עמידה בצריכות עתידיות של העיר ירושלים. המערכת חולקה לשני מקטעים:

•  מקטע מערבי (תוכנית תשתיות לאומיות מס' 24) - בין תחנת שאיבה חולדה לצומת המגופים אשתאול, הממוקמת בסמוך לצומת אשתאול בין כביש נתיבי ישראל מס' 38 ו- 395. ביצוע המקטע המערבי הושלם.
• מקטע מזרחי (תוכנית תשתיות לאומיות מס' 24 א') - בין צומת המגופים אשתאול ועד תחנת שאיבה חלילים (בסמוך ליישוב מוצא). מקטע זה נמצא בשלבי ביצוע שונים.

תמונה 1- המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים

פרויקט קו היניקה לתחנת שאיבה כיסלון ישלים את החיבור בין ברכת כיסלון 3 (30,000 מ"ק) ובין תחנת שאיבה כיסלון החדשה הממוקמת כ-1.0 ק"מ מדרום לברכה (מרחק אווירי). 

עד היום הונח קו פלדה בקוטר "100 באורך 960 מ' בין ברכת כיסלון לצומת המגופים אשתאול ובמסגרת פרויקט קו היניקה יונח קו פלדה בקוטר "100 באורך של

כ- 550 מ' בין צומת המגופים ועד לתחנת השאיבה. הפרויקט תוכנן עבור מקורות על ידי חברת תהל מהנדסים יועצים בע"מ ונמסר לביצוע לחברת שח"מ מקורות ביצוע.

תוואי הקו כולל חצייה מצפון לדרום של כביש נתיבי ישראל מס' 395 ומיד לאחר מכן חציית כביש שירות למתחם לולים של מושב אשתאול. המשך תוואי הקו לכיוון דרום מזרח עובר בשטחי פארק הרי יהודה של רשות הטבע והגנים.

תמונה 2- שטח פרויקט קו יניקה לת"ש כסלון

חציית כביש נת"י מס' 395 תוכננה לביצוע באמצעות מנהור מתחת לכביש - קידוח אופקי באורך 55 מ', דחיקת שרוולי בטון בקוטר 320 מ"מ ולאחר מכן השחלת צינור פלדה בקוטר "100 ומילוי החללים בדיס. לאחר חציית הכביש תוכנן הקו להנחה בחפירה/חציבה ומילוי חוזר תוך דגש על שמירת דרך פנויה לגישה למתחם הלולים לאורך כל תקופת הביצוע.

הפרויקט נמצא בנתיב הקריטי של המקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים היות שהוא ממוקם בציר כיסלון עין כרם. מעל תוואי הקו מתוכננת דרך הגישה לת"ש כיסלון, אשר תשמש למעבר רכבי עבודה גם בזמן עבודות ביצוע התחנה ופורטל מנהרת כיסלון-עין כרם (מנהרת לחץ עם קוטר צינור "100, באורך 13.5 ק"מ בין תחנת שאיבה כיסלון לבריכת עין כרם).

זאת ועוד, במקביל לתוואי קו היניקה תוכנן תוואי קטע ב' של קו מחבר ברכת אשתאול למפעל עג'ור-עדולם, קו פלדה בקוטר "24 ובאורך של כ-700 מ'.

טרם תחילת עבודות לביצוע קו היניקה נדרש לבצע כמה עבודות מקדימות. על מנת לקדם לוחות זמנים לביצוע פרויקטים נוספים בנתיב הקריטי של המערכת החמישית, אשר נמצאים באותו תא שטח שבו עובר תוואי קו היניקה (כגון: פורטל מנהרת כיסלון–עין כרם, תחנת שאיבה ותחנת משנה- תחמ"ש כיסלון), הוחלט להגדיל את היקף העבודות המקדימות.
העבודות כללו חפירות חתכי בדיקה על ידי רשות העתיקות, כריתה והעתקת עצים (360 יח' ו-60 יח' בהתאמה), העתקת גיאופיטים (שטח של כ-30 דונם) והעתקת תוואי קווי מתח גבוה (ביצוע על ידי חברת החשמל).

תמונה  3- תחילת עבודות חפירת תעלה להנחת קו היניקה "100

לאור העובדה שמעל תוואי הקו מתוכננת דרך גישה שתשמש גם את קבלן ביצוע מנהרת כיסלון-עין כרם, תוכנן הקו בעטיפת בטון לכל אורכו. זאת כדי להגן על מבנה הצינור מעומסים בזמן מעבר חלקי מכונת הקידוחTunnel Boring Machine  (TBM) בדרך הגישה. לשם המחשה, משקל החלק הכבד ביותר במכונה (ראש הקידוח) עשוי להגיע ל-50 טון ומשקל רכב התובלה (גורר ונגרר) לכ-60 טון.

עלויות גבוהות וביצוע ממושך של הנחת קו "100 בעטיפת בטון הובילו לבדיקה חוזרת של התכנון על ידי מהנדסי מקורות בשיתוף שירותי הנדסה (מהנדס קווים ארצי מקורות ויועץ חיצוני פרופ' נפתלי גלילי). הבדיקה הראתה כי ניתן לבצע את הקו בחלופות אחרות לעטיפת הבטון שתוכננה והוחלט לבצע ניסוי הנחת קטע צינור באורך 120 מ' בחומרי מילוי מדורגים. בתום הניסוי תוכנן מבחן העמסה ובהתאם לתוצאות ייקבע הרכב חומר המילוי שבו תבוצע הנחת יתרת הקו (כ-370 מ').

לביצוע הניסוי נכתב מפרט מיוחד שהגדיר, בין היתר: חומרי המבנה (חומרי מילוי חוזר מדורגים), אופן ביצוע חפירת התעלה, אופן ביצוע ההידוק המבוקר כולל הגדרת כלי העבודה שנרכשו במיוחד לטובת העבודה, רמת ההידוק הנדרשת, מבחן העמסה ותיעוד מדידות דפורמציה שיבוצעו במהלך הניסוי כולל מכשירי המדידה. חומרי המילוי שנבדקו כללו:
שני צינורות (כ-24 מ' אורך) בחומר מילוי סלע גרוס א'- עירוב 50% עדש ו-50% סומסום
שני צינורות (כ-24 מ' אורך) בחומר מילוי סלע גרוס ב'- 100% סומסום
שני צינורות (כ-24 מ' אורך) בחומר מילוי סלע גרוס ג'- 33% עדש, 33% סומסום ו-34% חול גרוס לא שטוף
שני צינורות (כ-24 מ' אורך) בחומר מילוי חול דק- חול דיונות
צינור אחד (כ-12 מ' אורך) בחומר מילוי סלע גרוס מדורג 1- 35% עדש, 35% סומסום, 15% חול גרוס לא שטוף ו-15% חמ"מ (מוצר לוואי מסלע דולומיט, בר-הידוק ומכיל כ-85% דקים העוברים נפה 200)
צינור אחד (כ-12 מ' אורך) בחומר מילוי סלע גרוס מדורג 2- 30% עדש, 30% סומסום, 20% חול גרוס לא שטוף ו-20% חמ"מ

מבחן ההעמסה כלל כמה מעברים של רכב כבד לאורך קטע הניסוי כשמרכז הרכב נמצא מעל ציר הצינור וגם מצדו (כך שגלגלי הצד של רכב סרנים נמצאים ישירות מעל לצינור). רכב כבד שבאמצעותו בוצע המבחן היה משאית פרקית (גורר 16 טון ונגרר 21 טון בעל 2 סרנים אחוריים) שעליה הועמס מחפר במשקל 75 טון.

תמונה 4- ניסוי העמסה (משאית פרקית גוררת מחפר 75 טון)

תוצאות הניסוי הראו כי כל חומרי המבנה שנבדקו הקנו לצינור את תמיכת הצד הנדרשת למניעת דפורמציות בזמן מעבר רכב כבד.

חומר המילוי סלע גרוס ג' הוגדר חומר המילוי לביצוע המשך הנחת הקו. זאת כיוון שלעומת יתר החומרים הידוק חומר זה נעשה בקלות יחסית, דרישת המים שלו נמוכה כדי לקבל רמת הידוק נדרש, והרכבת החומר (33% עדש/33% סומסום/34% חול גרוס לא שטוף) פשוטה ליישום במחצבה.
עדכון מצב ביצוע קו היניקה מראה כי כל העבודות המוקדמות הסתיימו, עבודות מנהור מתחת כביש נת"י 395 הסתיימו, הנחת חלק הארי של הקו - הסתיים, הנחת קו מקביל "24 (מחבר ברכת אשתאול עג'ור עדולם קטע ב')- הסתיים.

עבודות ביצוע דרך הגישה לת"ש כיסלון - בביצוע 50%, חיבור קצוות קו במנהור לצומת המגופים אשתאול וליתר קו היניקה - בביצוע.