"בתקופה ההיא, עמק יזרעאל היה חסר כמעט לחלוטין מקורות מים משלו ומספר הקידוחים שבוצעו באזור נתנו תוצאות דלות, עד עשרה מ"ק מים בבית שערים, בכפר יהושע, בשריד. השאלה הייתה – מה לעשות כדי שההתיישבות הזאת תחזיק מעמד ואף תוכל להתפתח... ואז באה הפגישה ההיסטורית בין לוי שקולניק לבין המהנדס שמחה בלאס ובה עלה במוחם הרעיון – להוביל מים לא ממקורות מקומיים, אלא ממרחק מסוים. זו הייתה בבחינת מהפכה באורח המחשבה של אספקת מים; שאין זה הכרחי שישוב זה או אחר יחיה על מים ממקורות מקומיים, וכי אפשר לספק לו מים שיובאו ממרחקים. זה היה העיקרון, שעל פיו התחילו בחיפוש מים בכפר חסידים ובמקומות אחרים בעמק זבולון, והובילו אותם על העמק המערבי והמרכזי..."
מפת "מפעל הקישון", מפעל המים הראשון של "מקורות", עם חתימתו של שמחה בלאס, לאחר 5 שנות הפעלה
על המפגש ההיסטורי:
תוך נסיעה ברכבת המנדטורית מתל-אביב לחיפה, באקראי, נפגש אשכול עם המהנדס הצעיר שמחה בלאס. שקולניק היה מודאג מכישלון הקידוחים במשקי העמק המערבי, בני טיפוחו. תוך כדי שהוא מסתיר כמנהגו את דאגותיו מתחת לקלסתר פנים קונדסי, שאל את בלאס: "נו, הרי אתה משוגע למים, אולי תמצא דרך להביא מים לעמק המערבי?" ובלאס ענה כי ניתן להוליך את מי הנעמן, הזורמים מדרום לעכו לתוך הים, אל הקיבוצים והמושבים בעמק אשר בהם הכזיבו הקידוחים, והוסיף: "תן כסף ונביא מים לעמק..."
חודשים עברו, אולי שנה וגם יותר, יום אחד – היה זה אחרי הקונגרס היהודי ה-19, טילפן שקולניק לבלאס: "אמרת פעם שתביא מים לעמק, אם יהיה כסף. תן לי תזכיר על התכנית שלך" בלאס הגיש (תמורת 50 לא"י) תזכיר על שאיבה של 5 מיליון מ"ק מים מתוקים מקידוחים באזור כפר חסידים והובלתם לעמק יזרעאל. כך התחילו פעולותיה הראשונות של חברת "מקורות".
שמחה בלאס ולוי אשכול ביום חנוכת מפעל הקישון – מפעלה הראשון של "מקורות" בעמק 5.10.1938
מקור השם "מקורות"
ותיקי החברה, שחלקם כבר לא עמנו, נהגו לספר שמקור השם "מקורות" נלקח מהפסוק: "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָה" (תהילים צ"ג 4) וכי האות ל' הומרה בטעות אות ר'. וגם אם אכן הוחלפה בהיסח הדעת, הרי השם "מקורות" משקף את מהות עיסוקה של החברה מימי ראשיתה עד היום.
מניחי היסוד – לוי שקולניק ופנחס קוזלובסקי מפי מאיר עינב (גולדשמידט) מנהל הכספים הראשון במקורות
"הראשון בחבורה היה לוי שקולניק – היום (1967) ראש ממשלת ישראל לוי אשכול – אשר הזמין אליו את פנחס קוזלובסקי – שר האוצר הנוכחי פנחס ספיר – וביקש ממנו לשמש מזכיר של חברת "מקורות", כשהמוסדות המייסדים היו שלשה: ההסתדרות, המוסדות הלאומיים והקרן הקיימת לישראל. הם היו אשר יסדו את "מקורות" והתוו את דרכי הפעולה של החברה.... "מקורות מאז ומתמיד הייתה זקוקה לכסף, משום שתמיד השקיעה יותר אמצעים משעמדו לרשותה. וכאשר יסדו את המפעל הראשון, את מפעל הקישון, עמדו לרשותנו אמצעים זעומים ממש; ... הפעולה הראשונה הייתה גיוס כספים מיהודי גרמניה... וכך החלו להגיע לארץ צינורות ומשאבות כשבתמורה להם ניתנו ליהודי גרמניה אגרות חוב. זה היה ההון הראשון של "מקורות".
פנחס ספיר ולוי אשכול מייסדי החברה
"לוי אשכול ואני פתחנו חשבון ראשון ראשון בבנק אנגלו פלשתינה... הסכום היה על סך 3000 לירות. אחר כך פתחנו חשבון נוסף, בבנק דיסקונט על סך 3000 לירות. באחת הישיבות הביע אשכול את דעתו כי יש לרתום את ההסתדרות למפעל... מהם הושג סכום ראשון של 25,000 לירות תמורת מניות ב"מקורות".
מניית מקורות משנת 1937 (מתוך תיק צרכן כרכור)
לכתבה ״מחזון למעשה - חברת ״מקורות״, פרק ההתחלה״, מאת: דוד שטנר - לחצו כאן
לכתבה ״מקורות חוגגת 77 שנים להיווסדה״ - לחצו כאן